My Items

I'm a title. Click here to edit me.

משרות אימפקט | ספט'-אוק' 2024

משרות אימפקט | יולי-אוגוסט 2024

#קריירה_עם_משמעות קיימות, אימפקט ו-ESG הם הענפים שצומחים הכי מהר כיום, הביקוש למנהלים ומנהלות בעלות מיומנויות ומומחיות לניהול תחום הקיימות והאימפקט החברתי תוך יצירת צמיחה עסקית הוא עצום, והוא גדל בכל שנה. חברות עסקיות מתמודדות עם אתגרים כלכליים, סביבתיים וחברתיים ומחשבות מסלול מחדש, הן זקוקות למנהיגים ומנהיגות שיובילו את השינוי.
בוגרי ובוגרות התכניות והקורסים שלנו מקבלים ישירות לוואטסאפ עדכונים על משרות שנפתחות. ומעכשיו גם פה וגם ב קהילת האימפקט - משרות BLEND - משרות שהן בלנד של עסקי, חברתי, סביבתי. אם החלום שלך הוא קריירה משמעותית בתחום האימפקט ו הקיימות כדאי להירשם לרשימת התפוצה ולהתחיל לעקוב אחרינו פה. ההרשמה ל קורס ניהול קיימות ואימפקט חברתי בארגונים מחזור 6 בעיצומה - נשארו מס' מקומות - מתחילים בנובמבר. Project Coordinator | Solargik https://www.linkedin.com/jobs/view/3977522950 Environmental Lead | Energean https://www.linkedin.com/jobs/view/3978289527 Sales | Ecologz https://docs.google.com/forms/d/1J35zsVjRbFxrgyun6tKo3K1SpcQUF4--CDdxmE5WxFY/prefill?fbclid=IwY2xjawEuwRZleHRuA2FlbQIxMAABHV78qZgi7aPSjEHhqh7spm-P-o7OPuoKYhPbWn9vT-OI4gAeVOvEed_MrQ_aem_oK4Vmi4s88iVe6gOb7hOlA מנהלת אגף קשרי חוץ וממשל | בטרם https://app.civi.co.il/promo/id=672733&src=8842?fbclid=IwY2xjawEuwqBleHRuA2FlbQIxMAABHebvSaKpfZWMMr3ML0Zlia2Y_K6tSbfotpk6OqGuibdgcnkWmUV2VqAswg_aem_xQXRsTuQuIJL1AiBUU02ww מנהלת מדור מדיניות והיערכות אקלימית | עיריית הרצליה https://www.herzliya.muni.il/enosh/?id=1001&fbclid=IwY2xjawEuwMxleHRuA2FlbQIxMQABHRnHzrRzlLzUUf7RFCT5UqEqFkeGl8cQ8735srCmzQ5wtIjpHC_3_PNWLA_aem_m8Z5ye2Pw5DbDhojXW89yA מרכזת בכירה למניעת זיהום אויר | המשרד להגנת הסביבה https://merkava.mrp.gov.il/giusp/index.html#/position/06448887 רכזת קיימות וע. מנהל תפעול | מ.א. מטה אשר https://mta.org.il/he/bids/?id=988 פורסם ב- 04/08: מנ Corporate Social Responsibility Director | CytoReason https://www.linkedin.com/jobs/view/3986318535 Project Coordinator | Solargik https://www.linkedin.com/jobs/view/3977522950 Entrepreneur in Residence | AION Labs https://www.linkedin.com/jobs/view/3980993674 Environmental Engineer | Rafael https://www.linkedin.com/jobs/view/3933578062 מנכ"לית | אלטרואיזם אפקטיבי https://effective-altruism.org.il/careers?fbclid=IwY2xjawEcWihleHRuA2FlbQIxMAABHWkdbeZfGb50t-OYc37Fmvriv_gae01nF2K_tF-mQtcwmPnuXExS_S00CA_aem_tykmK3GAvt9kouVwka-xaA מנהלת תכנית Heron | אלטרואיזם אפקטיבי https://effective-altruism.org.il/careers?fbclid=IwY2xjawEcWihleHRuA2FlbQIxMAABHWkdbeZfGb50t-OYc37Fmvriv_gae01nF2K_tF-mQtcwmPnuXExS_S00CA_aem_tykmK3GAvt9kouVwka-xaA סגנית מנהלת המחלקה לתכנון וניהול הסביבה | עיריית רעננה https://www.raanana.muni.il/Lists/List1/CustomDispForm.aspx?ID=1707&fbclid=IwY2xjawEcWf5leHRuA2FlbQIxMAABHa-KxmZZ4cKsqefQOahb_HamaWk5OBnXfH-vApMJvvBOZY6mWzx0S6BIbA_aem_nzSyC60O0McE-r5qTIEsHg ראש צוות מדיה | מגמה ירוקה https://www.green.org.il/mediateammanager/?fbclid=IwY2xjawEcWfRleHRuA2FlbQIxMAABHVr8YFrz8qvOg_kFg-8NMHbzDPZOX5PrkXund8BI6mjQSXB1u5FMDlRvUw_aem_7wy1qdGhwzK1l5nCPgRSLw רכזת תכנית שאפתנות קלימית וחוסן סביבתי | אקלימא https://forms.monday.com/forms/120bca60fbe00e2025a5c7bfb142e55e?r=use1&fbclid=IwY2xjawEcWeBleHRuA2FlbQIxMAABHdB4mJ5LMjfHg33T62eJwCWgkEfkEn2LSbi6hsOqyVzgAn1CMAXf9GUUxw_aem_Me8NeWFeI4UktCUy0pg0OQ רכזת תכנית אקלים אזורי | אקלימא https://forms.monday.com/forms/f6e7d8c78bc7251d4394384f36379be4?r=use1&fbclid=IwY2xjawEcWd5leHRuA2FlbQIxMAABHSecKrl9iditDocqSmXFXRWkySk2IVwgKk66RX7Fb4dnHttPq7PH6ekTYw_aem_mUVoFq9AMUWnrDhHG84EHA מנהלת מחלקת חינוך סביבתי | עיריית ראשון לציון https://www.rishonlezion.muni.il/Activities/Tenders//Lists/List1/CustomDispForm.aspx?ID=1556&fbclid=IwY2xjawEcWc9leHRuA2FlbQIxMAABHTyaIQo9ULHmtK5BGiYv13ZHxpHC9na8uTAqguTwEqZMKAAzo-6WhYwaCA_aem_tfyc3b6BFYF6cRnNLx3jZw משרות יולי: EHS & ESG Director | Kornit Digital https://www.linkedin.com/jobs/view/3976791657 Environmental Lead | Energean https://www.linkedin.com/jobs/view/3978289527 Associate Leadership Circle | Startup Nation Central https://www.linkedin.com/jobs/view/3967438199 Executive Director | 50:50 Startups https://drive.google.com/file/d/1N6CQPNril_BN70BfXZGVsz2NgYCopfW9/view VP System Engineering and Product | Mybouncer https://www.linkedin.com/jobs/view/3976749758 Senior Associates in Impact-Linked Finance | Roots of impact https://www.roots-of-impact.org/associates-senior-associates-ilf/ רכזת תפעול ואופרציה | The Natural Step https://www.facebook.com/share/p/fWFjeWUm2a6Wj7bZ/ מנהלת תחום חברה וקהילה במנהלת התחדשות עירוני | עיריית יקנעם https://www.yoqneam.org.il/Info/Lists/List1/DispForm.aspx?ID=549&ContentTypeId=0x01009991DE681187ED46BFA1F3D4B509A601&fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTEAAR3_VyCB65B7LO1bUjBpEzBNn7OKtU022HTsRskL6kZMAVcGBAfQydU8_Fg_aem_w104nBk-h6-s4iE3itmg8A מנהלת מחלקת תכנון אסטרטגי | עיריית רחובות https://www.rehovot.muni.il/bids/?id=676&fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTEAAR3K30cmn8jEdRHrvJ-oDbQwmS9ZIX8QnZnKOGiWhxIQ0yMu7guduHsRPag_aem_GtGOwP0JyaabunOgs4iVVQ ההרשמה ל קורס ניהול קיימות ואימפקט חברתי בארגונים מחזור 6 בעיצומה - נשארו מס' מקומות - מתחילים בנובמבר. הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר

יפה לך קפה | המיזם שהופך פסולת למוצרי טיפוח

תעשיית היופי העולמית צפויה לייצר הכנסות של 128 מיליארד דולר עד שנת 2028 , מה שהופך אותה לאחת התעשיות הכלכליות. עם זאת, כמו כל פעילות כלכלית, גם לתעשיית היופי יש השפעות סביבתיות וחברתיות משמעותיות. תעשיית הטיפוח והיופי מייצרת כמויות גדולות של פסולת פלסטיק, צורכת כמויות אדירות של מים, ומשתמשת בכימיקלים מסוכנים ובמרכיבים הגורמים לכריתת יערות, כמו שמן דקלים. בעוד שנושאים כמו האריזות המזהמות או הפגיעה בניסויים בבעלי חיים זוכים לתשומת לב רבה, ההשפעות של המרכיבים של מוצרי הטיפוח על הסביבה ועל בריאות המשתמשים והמשתמשות כמעט ולא נידון (עוד על רעלים במוצרי טיפוח באתר מסה קריטית של יעלי אטשטיין). מצד אחד, תעשיית היופי משתמשת במרכיבים לא ידידותיים לסביבה, ולפעמים גם לא ידידותיים לבריאות שלנו, ומצד שני - יש מוצר טבעי עם תכונות נהדרות שאנחנו כבר צורכים כמשקה, אבל גם מייצרים טונות של פסולת תוך כדי שאפשר להציל - כן, אני מדברת על קפה. את החיבור בין שני הדברים עשו שלושה יזמים קולומביאנים הממוקמים בדנמרק, שזיהו את הפוטנציאל הבלתי מנוצל של קפה, והקימו את Kaffe Bueno כדי להפוך את הפסולת של המשקה האהוב למוצרי טיפוח זוהרים בעזרת טכנולוגיות מיוחדות. כמה עובדות על גידול קפה היום יש 2 סוגים של קפה: ערביקה ורובוסטה. ערביקה הוא יקר יותר והוא הקפה שאנחנו רגילים לשתות, מהווה 60% מתוצרת הקפה בעולם. כדי לגדל ערביקה צריך צל, רובוסטה הוכשר לגדול בשמש. מטעי קפה הערביקה שזקוקים לצל משלבים בין צמחי הקפה לעצים מסוגים וגבהים שונים ולכן הם הדבר הכי טוב לכדור הארץ אחרי יער טבעי - הם מקזזים פחמן, מגנים על האדמה מגשמים חזקים, שורשי העצים מסננים מים והם בית גידול לחרקים ולציפורים שאוכלות מזיקים. רובוסטה שיכול לגדול בשמש, מגדלים בצפיפות גבוהה על אדמה שנכרתה. הגידולים בשמש מייצרים יותר קפה על אותו גודל שטח ומחייבים שימוש בחומרי הדברה כימים (שמגיעים למי השתייה המקומיים ולקפה שלנו) וכשקוטפים את היבול האדמה החשופה נשחקת בקלות ברוח ובגשם. כשהביקוש העולמי לקפה עולה, לחקלאים יש מוטיבציה למקסם את התשואה שלהם ועוברים לייצור בשמש על חשבון הסביבה, העובדים, הקהילה המקומית וצרכני הקפה (כמעט כולנו, לא?). ההשפעות הסביבתיות של ייצור קפה קפה הוא המשקה הנצרך ביותר בעולם, והמוצר השני הכי נסחר אחרי נפט. אדם או אישה ממוצעת צורכת 1.3 קילו קפה בשנה, בשנת 2021 צרכנו כולנו 10 טריליון קילו. 125 מיליון אנשים מתפרנסים מגידול קפה, ובנוסף אחרים מתפרנסים מקלייה, מסחר או הכנה ומכירה של המשקה. ב-30 שנים האחרונות ייצור הקפה גדל ב-60%, וצופים שהביקוש עשוי לשלש את עצמו עד 2050, על אף שמטעי קפה יכולים לקזז פחמן ולסייע במניעת סחף קרקע, העלייה בביקוש מובילה לפגיעה בסביבה ובעובדים - כריתת יערות בשביל שטחים, שימוש בחומרי הדברה, ניצול עובדים וילדים. ייצור קפה הוא תהליך הדורש כמויות מים אדירות. לשם ייצור 125 מ"ל של קפה (כוס אחת), נדרשים כ-140 ליטר מים . בנוסף, תעשיית הקפה מייצרת כמויות עצומות של פסולת - 1% מהיבול משמש לייצור כוס אחת בלבד. היתר, כ-23 מיליון טון של פסולת קפה, נזרקת. בנוסף, טביעת הרגל הפחמנית של קפה היא משמעותית, תעשיית הקפה פולטת כ-15.6 מיליון טון של פחמן דו-חמצני בשנה, מה שמוסיף לעומס הסביבתי ולשינויי האקלים. מפסולת לטיפוח היזמים בקפה בואנו, כחלק מתפיסה של מעבר לכלכלה מעגלית, מצאו דרך ייחודית לשימוש חוזר בפסולת הקפה והפכו את המשאב הלא מנוצל הזה למרכיבים יקרי ערך עבור תעשיית הטיפוח, מתוך חזון ליצירת בריאות בת קיימא . קפה טחון עשיר בנוגדי חמצון, חומצות שומן ותרכובות מועילות אחרות, מה שהופך אותו למשאב אידיאלי למוצרים קוסמטיים. ב-2019 השיקה "קפה בואנו" את Kaffoil, המוצר הממוחזר הראשון בעולם בתעשיית הטיפוח המבוסס על קפה, שקיבל את הכינוי "שמן הארגן החדש". מוצרים נוספים מחליפים את חרוזי הפלסטיק לאפקט של פילינג ומשמשים כמשזפים במוצרי שיזוף עצמי וקרמי לחות לבעלי ובעלות עור כהה. למרכיבים העשויים מקפה יש תכונות נהדרות, הם נוגדי חימצון, אנטי מיקרוביאליים, מגבירי SPF ועוד. המרכיבים של קפה בואנו משולבים כיום במוצרים של מותגי קוסמטיקה ברחבי העולם ובפברואר השנה הם גייסו 6.6 מיליון דולר להמשך פיתוח מוצרים חדשניים נוספים וקידום קיימות בתעשיית היופי והטיפוח. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר

קוטקס מובילה שיח חדשני על מחזור | קמפיין נועז לשינוי חברתי

מחזור האישה ותקופת הוסת הם תהליכים בילוגיים נורמליים וטבעיים שכל אישה (51% מהאוכלוסיה) חווה, ובכל זאת הנושא סובל מסטיגמות, בושה, הסתרה ואפילו גועל. בזכות הוסת נוצרים חיים, בזכות הוסת כל אחד ואחת מאיתנו הגיע והגיעה לעולם - אז למה זה עדיין טאבו? גם בקרב נערים וגברים אך גם בקרב נערות ונשים. למה כל כך קשה לדבר על וסת? לא מדובר רק בתופעה טבעית לחלוטין שמתביישות לדבר עליה, סטיגמת הוסת היא בעיה חברתית משמעותית שנעוצה באי-שיוויון מגדרי, המשפיעה על בריאותן, השכלתן והרווחה הכללית של נערות ונשים. לפחות לאחת מכל ארבע נשים בגיל הפוריות ברחבי העולם אין גישה ויכולת לנהל שגרה בזמן הוסת. על פי הבנק העולמי, 500 מיליון נשים ונערות ברחבי העולם סובלות מעוני-וסת (Period poverty). רבות מהנערות נאלצות להיעדר מבית הספר במשך הוסת (25% מימי הלימודים) מה שמוביל לפערים לימודיים ואף לנשירה, שמשאירים אותן במעגל העוני ופוגעות בתחושת הביטחון העצמי שלהן. 20%-30% מהנערות בדרום אסיה, באפריקה שמדרום לסהרה ומדינות מתפתחות נוספות, נושרות מבתי הספר בגלל חוסר גישה למוצרי וסת וסטיגמות חברתיות סביב הנושא. על פי מחקר של Dasra כ- 23 מיליון נערות נושרות מבתי הספר בכל שנה בגלל מחסור במתקני היגיינה בסיסיים ותשתיות מתאימות בבתי הספר. וזו לא רק בעיה של עולם שלישי - מחקר שנערך בדצמבר 2023 פירסם שבקנדה וארה"ב אחת מכל שלוש (31%) סיפרה שהיא או משפחתה התקשו להרשות לעצמן לרכוש מוצרים לוסת (המחקר המלא). היום (28/05), מציינות את יום בריאות הוסת הבינלאומי ה-10. אנחנו ב-2024 והפורום הכלכלי העולמי מעריך שיקחו לנו עוד 131 שנים עד שנחווה שיוויון מגדרי אמיתי עולמי. איך מותגים וחברות יכולות לזרז את זה? קוטקס מנרמלת כל מה שקשור לוסת חברת Kotex, שהוקמה לפני 100 שנים על ידי שתי אחיות שנאלצו להמשיך לעבוד גם כשהן היו בזמן הוסת, יזמה ב-2020 תכנית לבריאות הוסת בשם Kotex She Can המיועדת לנערות ונשים צעירות ב-8 מדינות, במטרה לטפל בתופעת הבושה וההסתרה באמצעות פעילויות חינוכיות לשינוי עמדות, התנהגויות ופרקטיקות והעלאת הביטחון והערך העצמי של הנערות והנשים. בוולנטיינס דיי האחרון, קוטקס לקחו את זה צעד אחד נועז קדימה, ויצאו עם קמפיין לשינוי חברתי והשקה של מוצר ייעודי בשם - " Let's Have Period Sex Chocolates" . קוטקס הוציאה מוצר חדש ליום האהבה - קופסת לב אדומה ובה שוקולדים טבעוניים, באריזות שמזכירות אמצעי הגנה, המכילים שטאווארי, עשב איורוודי בעל תכונות המגבירות את החשק המיני, לצד תחבושות וסת. הפרסומת נפתחת במשפט "Roses are Red, periods are too". אכן, שובר כמה סטיגמות. אימפקט נועז בטיימינג נכון המהלך האמיץ של קוטקס לא מגיע משום מקום, הוא תואם את תרבות הפופ העכשווית ומתכתב עם רוח התקופה, ויוצא אחרי שני סרטים שהציגו סצנות גרפיות של סקס בזמן וסת (Saltburn ו-Fair Play - ג.נ. לא צפיתי בהם). לצד תגובות מזדעזעות היו גם תגובות אוהבות, ובכל מקרה זה הביא לשיח ער וחשוב. קוטקס מבינה שהטאבו סביב הוסת היא סטיגמה חברתית ושסטיגמות אפשר ורצוי לנפץ, כל מה שצריך זה שיח פתוח ונירמול וזה לגמרי מה שהיא עושה. גם אצלנו מנרמלים את השיח קמפיין ישראלי משמעותי לא פחות יצא לפני שנתיים, הקמפיין של מודי בודי , בו בפרסומות בפריים טיים בטלוויזיה הציגו נוזל דם אדום (במקום הנוזל הכחול והמגוחך) לא רק על איזו תחבושת סטרילית אלא בכיור, במקלחת ועל המצעים, תחת הכותרת "מראות את זה כמו שזה" . הקמפיין גרר מחאה ובקשות מהזכיינית להוריד את הפרסומות, מה שלא קרה בסוף. ועוד מילה על מודי בודי, כי אי אפשר לא לדבר גם על קיימות ואימפקט סביבתי, שמשווקות תחתוני מחזור רב פעמיים וחוסכות פסולת של תחבושות וטמפונים חד פעמיים, וגם מיטיבות עם בריאות האישה. דוגמא נהדרת למותג שיש לו Triple bottom line שורת רווח משולשת - עסקית, חברתית וסביבתית. ודבר אחרון לסיכום - אם כבר מדברות על נירמול השיח, חייבות לדבר גם על בחירת המילים. לקטגוריית המוצרים לזמן הוסת נבחר השם "מוצרי הגיינה נשיים", המרמזים שוסת זה לא הגייני והיא דורשת ניקיון מיוחד. זה גם מתחבר עם הרעיון עתיק היומין שאישה בוסת היא טמאה. עם זאת, חיתולים, טיטולים וגם נייר טואל,ט ממותגים כמוצרים נקיים, נעימים למגע וטהורים. בשביל שהשיח ישתנה בחירת המילים צריכה להיות אחרת, ובתקופה האחרונה מספר מותגים עם מודעות חברתית משתמשות במושג "מוצרי מחזור" או "מוצרי וסת" שמתאימים להם יותר. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר לקריאה מעמיקה נוספת: https://today.yougov.com/health/articles/45700-women-describe-experiences-menstrual-periods

כלכלה מעגלית | Circular Economy (CE)

כלכלה מעגלית היא גישה כלכלית חדשנית שצוברת תאוצה ככל שממשלות והמגזר העסקי מבינים שמודל הכלכלה הליניארי אינו בר-קיימא ויש צורך בשינוי באופן בו מתייחסים ומשתמשים במשאבי כדור הארץ. הכלכלה המעגלית מציעה לשנות את האופן בו אנו מייצרים, צורכים ומתייחסים לפסולת . במקום המודל הלינארי המסורתי של "לקיחה, ייצור, זריקה", המכונה גם "מעריסה לקבר", כלכלה מעגלית שואפת ליצור מערכת סגורה ומתחדשת, בה חומרים ומשאבים נותרים בשימוש לאורך זמן רב ככל האפשר, כשהמודל הוא מעגלי - "מעריסה לעריסה". המטרה של כלכלה מעגלית המטרה של כלכלה מעגלית היא להתמודד עם האתגרים הגלובליים של ימינו - שינוי אקלים , אובדן המגוון הביולוגי, פסולת וזיהום, על ידי הפחתת פליטות פחמן וגזי חממה, שימוש באנרגיה מתחדשת, מיזעור צריכת חומרי גלם בתוליים, אפס פסולת, התחדשות המערכות הטבעיות ומעבר לצרכנות מקיימת. יתרון מובהק נוסף של כלכלה מעגלית שעונה על אתגר גלובלי בוער הוא שמיחזור חומרי גלם מפחית את הסיכונים הכרוכים באספקה - תלות ביבוא ולוגיסטיקה, משברים בינלאומיים, תנודתיות במחירים, וזמינות. מודלים עסקיים בכלכלה מעגלית כלכלה מעגלית היא כלכלה בה למודלים העסקיים תפקיד משמעותי במעבר משרשרת ערך לינארית למעגלית. המודלים העסקיים בכלכלה מעגלית כוללים בין היתר מודלים של שיתוף, השכרה, שימוש חוזר, תיקון, שיפוץ, מיחדוש, מיחזור חומרים והארכת חיי מוצרים. בדרך זו, מחזורי החיים של המוצרים מתארכים ומפחיתים בפסולת. מודלים עסקיים היברידים נוספים. ממיצוי להתחדשות - ההבדלים בין כלכלה ליניארית לכלכלה מעגלית בכלכלה ליניארית, משאבי טבע מתפקדים כחומרי גלם והופכים למוצרים שעוצבו ותוכננו שלאחר שימוש, לפעמים קצר ביותר, הופכים לפסולת. לעומת זאת, בכלכלה מעגלית המערכת היא סגורה - עושים הכל כדי שמוצרים יישארו בכל חוליה בשרשרת כמה שיותר זמן, וכשהם מגיעים לחוליה האחרונה הם חוזרים כחומר גלם ממוחזר או במקרה של פסולת אורגנית חוזרים למחזור ההתחדשות הטבעי. עקרונות מרכזיים בכלכלה מעגלית כלכלה מעגלית מבוססת על מספר עקרונות מרכזיים: מניעת בזבוז ואפס פסולת - צמצום ככל האפשר של ייצור פסולת מלכתחילה, וניצול מירבי של חומרי גלם ואנרגיה. בזבוז זו בחירה עיצובית - פסולת היא המצאה של מעצבים , בטבע אין פסולת. הארכת חיי המוצר - עיצוב ותכנון מוצרים עמידים שאפשר להשתמש בהם לאורך זמן, שניתן לתקן אותם בקלות, שניתן לעשות בהם שימוש חוזר, עידוד צרכנים לשמור על המוצרים לאורך זמן. עיצוב למיחזור - מיחזור זו אופציה אחרונה, אך כבר בשלב העיצוב והפיתוח של המוצר יש צורך לתכנן מה קורה בסוף חייו - איך הוא מתמחזר וחוזר לתעשייה כחומר גלם. א פס זי הום - שימוש באנרגיות מתחדשות ומניעת פסולת אורגנית, יבשה או טכנית. היתרונות הרבים של כלכלה מעגלית למעבר לכלכלה מעגלית ישנם יתרונות רבים, הן מבחינה סביבתית והן מבחינה כלכלית. יתרונות אלו כוללים: צמצום זיהום - הפחתת כמות הפסולת המיוצרת, צמצום צריכת משאבים טבעיים ופגיעה במגוון הביולוגי והפחתת פליטות גזי חממה. שמירה על הטבע והמשאבים שלו - הפחתת השימוש במשאבי טבע, החזרה לטבע חומרים טבעיים לחידוש האדמה, שמירה על המגוון הביולוגי. חיסכון כלכלי לארגון - חיסכון בעלויות ייצור ואנרגיה, חיסכון בחומרי גלם בתוליים, חיסכון בשינוע. חיסכון כלכלי לצרכנים - קניית מוצרים עמידים יותר, שימוש לאורך זמן, אפשרויות לשירות במקום קניית מוצר (שיתוף, השכרה, שימוש חוזר). ויש גם אתגרים למרות היתרונות הרבים, קיימים גם אתגרים רבים ביישום כלכלה מעגלית. אתגרים אלו כוללים: שינוי תפיסתי - צורך בשינוי תפיסות צרכניות ותרבותיות בנוגע לצריכה ולשימוש במוצרים, במיוחד בכל הנוגע לשיתוף במוצרים, השכרה במקום קנייה, קניית יד שנייה במקום חדש וכו'. השקעה - ייתכן שיהיה צורך בהשקעה ראשונית משמעותית על מנת להתאים תשתיות וטכנולוגיות ליישום עקרונות של כלכלה מעגלית. רגולציה - עדיין אין מסגרת רגולטורית תומכת שתעודד ותקל על יישום כלכלה מעגלית.
העתיד של הכלכלה המעגלית הכלכלה המעגלית היא לא רק גישה כלכלית חדשה, אלא גם תפיסה חדשה של מקומנו בעולם, עם פוטנציאל עצום להוביל לשינוי חיובי. היא קוראת לנו לחשוב בצורה הוליסטית יותר על האופן בו אנו מתייחסים למשאבי כדור הארץ, ועל אחריותנו לדורות הבאים. הדרך ליישום כלכלה מעגלית לא תהיה קלה, אך היא הכרחית אם אנו רוצים ליצור עתיד בר קיימא יותר לעצמנו ולכדור הארץ שלנו. לסיכום, כלכלה מעגלית היא תחום חדשני ומתפתח משמעותי בישראל ובעולם כולו. יישום מוצלח של עקרונות אלו יביא לצמצום משמעותי בזיהום הסביבה, לחיסכון כלכלי משמעותי וליצירת מקומות עבודה חדשים. עם זאת, הדרך ליישום והטמעה רחבים של כלכלה מעגלית לא תמיד קלה, ויש צורך לשנות גישה ולהתגבר על מספר אתגרים. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר

יזמות אימפקט (יזמות חברתית) | (Social Entrepreneurship (SE

התחום ההולך וגדל של יזמות חברתית והשקעות אימפקט, מסמן את המציאות בה יש הכרח להניע שינוי חברתי וסביבתי, ואת הרווח הכלכלי הפוטנציאלי שקיים במיזמים ועסקים שיבחרו למקסם את הערך לחברה ולכדור הארץ. ביזמות חברתית, או יזמות אימפקט, יזמים ויזמיות אימפקט מקימים סטארטאפים טכנולוגים, או מיזמים אחרים, שמטרתם לפתח וליישם פתרון חדשני לבעיה חברתית או סביבתית, והם משתמשים בכלים עסקיים כדי לתת את המענה לצורך הזה. המיזמים יכולים להיות For profit או Non-profit, ולהיות בעלי מודל עסקי רווחי, למכור מוצרים או שירותים, לשלם משכורות ליזמיות/ים ולעובדות/ים. במקרה של מיזם For-profit אפשר גם לגייס השקעות ולהשיא רווחים לבעלי המניות. שורת הרווח ביזמות אימפקט לסטארטאפ אימפקט או מיזם חברתי יכולות להיות 2 או 3 שורות רווח - Double bottom line או Triple bottom line. שורת הרווח הראשונה היא הכלכלית, בלעדיה המיזם לא יכול להתקיים. במיזם בעל שתי שורות רווח - שורת רווח אחת היא כלכלית והשנייה היא אחת מהשתיים - חברתית/סביבתית, במיזם בעל שלוש שורות רווח - יש את כולן - כלכלית, חברתית וסביבתית. מדידת והערכת הביצועים הינה לכל אחת משורות הרווח והיא מתחלקת למדדים כלכליים כמו רווח, הכנסות ועליות במחירי המניות, ולמדדי אימפקט - הביצועים החברתיים ו/או סביבתיים של המיזם. העקרונות של יזמות אימפקט ליזמות אימפקט יש 3 עקרונות מרכזיים שחייבים להתקיים על מנת שהמיזם ייחשב כמיזם אימפקט: תשואה פיננסית - למיזם חייב להיות מודל עסקי רווחי מ טרה מדידה וכוונה ברורה לערך חברתי ו/או סביבתי - מיזם אימפקט שם לעצמו למטרה להניע שינוי חברתי ו/או סביבתי, ועושה את זה באופן מכוון ומשמעותי. מדידה והערכת אימפקט - מיזם אימפקט מודד את ההשפעה החברתית והסביבתית שלו ויש לו נתונים המעידים על השינוי החברתי ו/או הסביבתי שבוצע. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר

משרות אימפקט | מאי-יוני 2024

#קריירה_עם_משמעות קיימות, אימפקט ו-ESG הם הענפים שצומחים הכי מהר כיום, הביקוש למנהלים ומנהלות בעלות מיומנויות ומומחיות לניהול תחום הקיימות והאימפקט החברתי תוך יצירת צמיחה עסקית הוא עצום, והוא גדל בכל שנה. חברות עסקיות מתמודדות עם אתגרים כלכליים, סביבתיים וחברתיים ומחשבות מסלול מחדש, הן זקוקות למנהיגים ומנהיגות שיובילו את השינוי.
בוגרי ובוגרות התכניות והקורסים שלנו מקבלים ישירות לוואטסאפ עדכונים על משרות שנפתחות. ומעכשיו גם פה וגם ב קהילת האימפקט - משרות BLEND - משרות שהן בלנד של עסקי, חברתי, סביבתי. אם החלום שלך הוא קריירה משמעותית בתחום האימפקט ו הקיימות כדאי להירשם לרשימת התפוצה ולהתחיל לעקוב אחרינו פה. ההרשמה ל קורס ניהול קיימות ואימפקט חברתי בארגונים מחזור 5 בעיצומה - נשארו מס' מקומות - מתחילים ב-15/07. משרות יוני: Environmental Specialist | Hazera https://career.hazera.com/job/environmental-specialist/?fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTAAAR0t80qX2A77knJQKvUPuN6dtK8uVsjZ-1RelpTzhGzfRtvvcegfP5f7JMk_aem_u6Le9C_GifUeeTCRVfGNfw Health and Safety lead | Just Eat (10bis) https://www.linkedin.com/jobs/view/3920360814 Climate Tech VC Principal | ZORA Ventures https://www.linkedin.com/jobs/view/3937134662 Director of Research Development | Sheatufim https://www.linkedin.com/jobs/view/3951924740 מנהלת מימון | אשטרום אנרגיה מתחדשת https://www.ashtrom.co.il/Ashtrom/Templates/ShowPage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=101010&FID=1045 מנהלת תחזוקה, קיימות ואיכות הסביבה | אורות רבין https://careers.iec.co.il/order/13438/?fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTEAAR1_TOjxwfzjHZeV2NlpSUvzJ3Y9qSrZY6zSUOSlPxAQHgVouabCim6HpoE_aem_z2voMhZ_U0utkGbO3CIf_Q מנהלת מחלקת פרויקטים הגנת הסביבה | איגוד ערים מפרץ חיפה https://www.envihaifa.org.il/prdFiles/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C.%D7%AA%20%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%AA%20%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%96%204.2024.pdf?fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTEAAR0YoHkDF6uH09-kl83bW4NIyHyp9cEIHZdwRjMZlRIzaP5sQw2cs8bCelY_aem_WO22v2QN-wkEWPrJcIjAaQ מתכננת וכלכלנית עירונית | build https://www.facebook.com/share/p/MsDhTGWCRDyqYPfy/ רכזת תחום יצרנים יבואנים | תמיר מחזור https://www.tmir.org.il/Page/?PageID=375& רכזת מקצועית סביבתית | עיריית אור יהודה https://oryehuda.misrot.net/ רכזת פסולת ומיחזור | עיריית אור יהודה https://www.oryehuda.muni.il/uploads/n/1591710525.6779.pdf רכזת פסולת ואיכות הסביבה | עיריית בית שמש https://betshemesh.muni.il/bids/?id=2192&fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTEAAR3WC5JJvgIyNuZy_9DYr5zfJqRiFIRfZOsCygE_gvGdU7ULXPxs-St7i4o_aem_L-YcqaY7mjXwUfOJ5RiLIw ההרשמה ל קורס ניהול קיימות ואימפקט חברתי בארגונים מחזור 5 בעיצומה - נשארו מס' מקומות - מתחילים ב-15/07. פורסם ב-02/06 Asset Manager | Doral https://www.linkedin.com/jobs/view/3917815736 Controller | Nofar Energy https://www.linkedin.com/jobs/view/3923312251 EHS and ESG Engineer | Mobileye https://www.linkedin.com/jobs/view/3937001249 Marketing Manager | BeeHero https://www.linkedin.com/jobs/view/3919915708 מנכ"לית | קרן קיימת לישראל https://www.kkl.org.il/about-us/tenders/job-vacancies/job_17052024/ מנהלת איכות הסביבה | אשטרום https://campaign.adamtotal.co.il/?d=Av5j8%2FRdOJRvQBrvg4dJkw%3D%3D&latest&fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTAAAR2Mk7N8J09bmGizEnjWFgPpLwTVjjUFJ9m4aA_jFPN67tV5_asuwihqoGw_aem_AWeohU4eM6H-HHauz_4Z-LNYLG_vHv8mwp5n3W9t2FBC-SZ_bkkVKJIGSmPa5AQREupiMAHj3v7AxNaiF0gL9bTL מנהלת רווחה | קרן קיימת לישראל https://www.kkl.org.il/about-us/tenders/job-vacancies/job_01024_new/ משרות מאי: Health Tech Sector Lead | Startup Nation Central https://www.linkedin.com/jobs/view/3911051482 Communications Specialist | UNOPS https://www.linkedin.com/jobs/view/3919882617 Urban Planning and Management Specialist | UNOPS https://www.linkedin.com/jobs/view/3916849999 Environment Specialist | Chevron https://www.linkedin.com/jobs/view/3888432427 Asset Manager | Doral https://www.linkedin.com/jobs/view/3917815736 מנהלת מדור חינוך סביבתי במחלקת קיימות | עיריית הוד השרון https://www.hod-hasharon.muni.il/bids/?id=1625&fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTEAAR1P4Zws5t90skal9FlmXFbVo0NltBcsqVlM34hwT1QTJe7gYZM-zSezzps_aem_AUPEHTNo8DUgwV8VbR95Ub4FDkIdurZcaVJnS-SnAOo06oHtDnyT1rbUjV9Nh_Ew6vr4GDK0dunPGLaf4d7x-iZ7 General Manager | Radical Publishing House https://www.linkedin.com/jobs/view/3917370909 Community Manager | Radical Publishing House https://www.linkedin.com/jobs/view/3917372596 Director – Consulting Product Management for Payments & ESG | Mastercard https://www.linkedin.com/jobs/view/3912547097 Head of ESG | Kerten Hospitality https://www.linkedin.com/jobs/view/3895438565 ESG Reporting Coordinator | BAZAN Group Oil Refineries Ltd https://www.linkedin.com/jobs/view/3917843118 Senior Analyst | Jesselson Family Office https://www.linkedin.com/jobs/view/3912504385 Environment Specialist | Chevron https://www.linkedin.com/jobs/view/3888432427 Energy Manager | Tnuva https://www.linkedin.com/jobs/view/3917841426 Climate Change and Ageing Adviser | HelpAge International https://www.linkedin.com/jobs/view/3913322680 Business Development Manager | Amai Proteins https://www.linkedin.com/jobs/view/3863805785 Fellowship Manager | Azrieli Fellows Program https://www.linkedin.com/jobs/view/3818184486 מובילת קיימות | דקתלון https://minisite.hunter-edge.me/vacancy/6632871eb84eed671fb06754 שירותי ניהול תחום קיימות, סביבה וגינות קהילתיות | עיריית חריש https://www.harish.muni.il/ מדענית ראשית | משרד האנרגיה והתשתיות https://www.gov.il/he/pages/chief-scientist-140424?fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTAAAR1IdQPIIE8u32_YlBWoIHL-rWSyhK1H9Or4zzeQjxRCJnJpKiAcOE9yE7k_aem_AQQaqIyjP2bnthp_4KlxOE6A5M3ztKwz54Xw2AdfCD4cu7Z5LPd3oIzjUXhyoHoOnXNytJa0Xn9jun0y_OHxjzfe אחראית איכות הסביבה | רכבת ישראל https://pnimrakevet.wizsupport.com/chat/m/6VEYMV9GFG?fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTAAAR0ZSTV_UP5wMR00tmx0bnC_cLjwxyjVmP1nMqndImNeQ6pqhl3LBRO93p8_aem_AQTRpJEvXkPhNTKKGxpMCaXTmLAHM2OkJBn-9mKjEKIIe8mnMZ6zPT_C6mxo-91_8AM5dOVqBw_WrJ2tAJ16V8k2 אחראית תחום סביבה וקיימות | EcoVision https://eco-vision.co.il מנהלת תכנית הים המשותף | EcoPeace https://www.facebook.com/photo/?fbid=835923055235204&set=a.479246960902817 ראשת ענף חינוך וקהילה | המשרד להגנת הסביבה https://www.gov.il/he/pages/job_offer_number_80013373 ראשת ענף טיפול בפסולת | המשרד להגנת הסביבה https://www.gov.il/he/pages/acting_waste_treatment הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר

דוחות ESG, הסמכות ודירוגים

דוחות ESG , GRI, SASB, ISO, B CORP, TFCD. מבולבלים? אנחנו פה כדי לעשות סדר בבלאגן. להרבה מנהלים, ואפילו ליועצים, קשה לשים את האצבע על ההבדלים בין המונחים השונים ולהחליט במה להשקיע את הזמן, משאבים ואנרגיה. תחום דוחות הקיימות הוא אומנם די חדש, ועוד לא לגמרי מוסדר, ולכן יש לא מעט ארגונים בינלאומיים שמנסים להניח את הסטנדרטים וליצור מסגרת עבודה ברורה. אל תחכו לסוף השנה, כשמתחילים בארגון לעבוד על איסוף הנתונים וכתיבת הדוח, כדי להחליט באיזו מסגרת דיווח לדווח או איזה הסמכה רוצים לקבל. חשוב להבין כבר מההתחלה מה המטרות ויעדי הקיימות של הארגון ולהתאים את האסטרטגיה הנכונה, ולהרוויח מיקוד ותוצאות טובות יותר. הדבר הראשון שיעזור לכם להתמצא בין כל שלל המונחים מקוצרי האותיות, זו החלוקה שאנחנו עושים ל-3 קבוצות - דוחות, הסמכות ודירוגים. כשמדובר על פרסום דוחות ESG או דוחות קיימות - יש מספר מסגרות דיווח בינלאומיות שהעיקריות בינהם והכי נפוצות הן GRI, SASB ו -TFCD. בקבוצת ההסמכות יש לנו את B CORP, ISO ו-LEED, ובקבוצת הדירוגים אנחנו מכניסים את פלטפורמות הדירוג הבינלאומיות בתחום ה-ESG כמו S&P ESG, BLOOMBERG ESG, MSCI ESG, לקבוצה הזו נוכל להכניס גם את דירוג מעלה המקומי. דוחות ESG או דוחות קיימות או דוחות אחריות תאגידית כל אלה הם שמות שונים לאותו הדבר - דו"ח וולונטרי שמפרסמות החברות ובו הן מדווחות על הביצועים החברתיים, סביבתיים וממשל תאגידיים שלהן של השנה הקודמת. הדרך הכי פשוטה להבין מהו דו"ח ESG הוא ההבנה שהדו"ח הפיננסי המקביל הוא המאזן. כמו שבמאזן החברה מדווחת על הביצועים הפיננסיים שלה של השנה הקודמת, בין אם הם היו מוצלחים ומשופרים ובין אם לא, כך גם בדו"ח ESG החברה מדווחת על הביצועים החברתיים, סביבתיים וממשל תאגידי שלה. הסמכות הסמכה היא תו תקן, תו איכות בנושא מסוים. כמו בכל הסמכה, גם הסמכות בתחום הקיימות יש סטנדרטים ברורים, ולרוב גבוהים, שהחברה צריכה לעמוד בהם. לאחר בדיקה וביקורת חיצוניים, אם החברה עומדת בכל הסטנדרטים היא מקבלת את ההסמכה ויש לה את התו תקן. בחלק מההסמכות הקיימות התו תקן הוא לשנה, בחלק ל-3 שנים, ולאחר מכן צריך לעשות את כל התהליך מההתחלה, לעמוד בכל הסטנדרטים והביקורות, כדי להמשיך ולקבל את תו האיכות התחום הקיימות. דירוגי ESG פלטפורמות דירוגי ה-ESG הן פלטפורמות שמנתחות את הביצועים של החברות על פי קריטריונים קבועים, מדרגות אותן ונותנות להם ציונים. לכל פלטפורמת דיווח יש את הקריטריונים שלה, ואפשר לדעת אותם מראש כי הן מפרסמות אותם. דירוגי ESG קצת מזכירים את תעודת הזהות הבנקאית שנכנסו לפני כמה שנים לארץ - לאחר ניתוח של הביצועים הפיננסיים שלנו כל אחד קיבל ציון מספרי שמעיד על האיתנות הפיננסית שלו, כך גם בדירוגי ESG. איך נבדיל מה זה מה? בקורסים שלנו לניהול תחום קיימות (ESG) ואימפקט חברתי בארגונים אנחנו מלמדים את השיטה המהירה ביותר להבין האם מדובר במסגרת דיווח, הסמכה או פלטפורמת דיווח, ואנחנו רוצים לחלוק איתכם פה טיפ קטן שיעזור לכם גם - השאלה שאתם צריכים לשאול, והיא זו שמבדילה בין 3 הקבוצות, היא האם אפשר להיכשל בזה או האם יש ציון? אם אי אפשר להיכשל - מדובר בדו"ח קיימות או דו"ח ESG, אם אפשר להיכשל - מדובר בהסמכה או תו תקן, ואם מקבלים ציון - מדובר בפלטפורמת דירוג. רוצים ללמוד עוד? הצטרפו אל הקורס שלנו. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר

השקעות אימפקט | Impact Investing

השקעות אימפקט קיימות כבר שנים רבות, אך התחום צמח משמעותית בעשור האחרון. יותר ויותר משקיעים פרטיים, גופים מוסדיים וקרנות פילנתרופיות מבינים את הפוטנציאל של השקעות אימפקט ליצור שינוי חיובי בעולם, תוך כדי השגת תשואה פיננסית. השקעות אימפקט הן כלי חשוב להתמודדות עם אתגרים חברתיים וסביבתיים גלובליים. הן מאפשרות למשקיעים לרתום את הכוח של ההון וההשקעות שלהם כדי לתרום באופן אקטיבי לעולם, תוך כדי השגת תשואה פיננסית. נכון להיום, היקף השקעות האימפקט בעולם מוערך בכ-715 מיליארד דולר. התחום צומח בקצב מהיר, ומצופה להגיע ל-1 טריליון דולר עד שנת 2025. ההגדרה של השקעות אימפקט השקעות שמטרתן לייצר שינוי חברתי או סביבתי חיובי, לצד תשואה פיננסית. משקיעי אימפקט שואפים להשקיע במיזמים, קרנות וארגונים שפועלים לפתרון אתגרים חברתיים וסביבתיים גלובליים בהלימה ל-17 יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא (SDG's) , כמו עוני, אי-שוויון, שינוי אקלים ופגיעה בסביבה. העקרונות של השקעות אימפקט כוונה להשפעה חברתית ו/או סביבתית הערכה ומדידית האימפקט תשואות פיננסיות היתרונות של השקעות אימפקט השפעה חברתית וסביבתית חיובית: השקעות אימפקט מאפשרות למשקיעים לתרום לפתרון אתגרים חברתיים וסביבתיים גלובליים. תשואה פיננסית: השקעות אימפקט יכולות להניב תשואה כלכלית אטרקטיבית, בדומה להשקעות מסורתיות. השקעה ערכית: השקעות אימפקט מאפשרות למשקיעים להשקיע בחברות ומיזמים שהם מאמינים בהם. ויש גם אתגרים סיכון: השקעות אימפקט כרוכות בסיכון מסוים, בדומה להשקעות מסורתיות. מדידה: קשה למדוד את ההשפעה החברתית והסביבתית של השקעות אימפקט. נזילות: השקעות אימפקט יכולות להיות פחות נזילות מהשקעות מסורתיות. השקעות אימפקט הן כלי חשוב להתמודדות עם אתגרים חברתיים וסביבתיים גלובליים. הן מאפשרות למשקיעים להשתמש בכסף שלהם כדי לתרום לעולם, תוך כדי השגת תשואה כלכלית. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר

שינוי אקלים | Climate Change

ההגדרה של שינוי אקלים היא שינוי ארוך טווח במזג האוויר ובטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ. שינוי אקלים יכול להתרחש באזורים ספציפיים או ברמה הגלובלית, והוא יכול להימשך עשרות, מאות ואף אלפי שנים. שינויי אקלים השפיעו על האנושות מאז ומתמיד - תהליך המידבור של הסהרה, עידן הקרח ואף אסונות טבע. בתחילת המאה ה-21 השימוש במושג שינוי אקלים גדל, והוא מתייחס בעיקר להתחממות הגלובלית שהתחילה להדאיג חוקרים ומדענים ברחבי העולם. הגורמים לשינוי אקלים שינוי האקלים הוא תוצאה של מגוון גורמים שניתן לחלק אותם לשניים - גורמים טבעיים וגורמים אנושיים המשפיעים על מערכת האקלים של כדור הארץ. גורמיים טבעיים - פעילות געשית, שינויים בכמות קרינת השמש. גורמים אנושיים - שריפת דלקים פוסיליים (פחם, נפט וגז טבעי), בירוא יערות, חקלאות אינטנסיבית, שימוש מוגבר במשאבי הטבע. בעידן הנוכחי, הכורמים האנושיים הם המשפיעים המרכזיים על שינוי האקלים, במיוחד פליטות גזי החממה, כמו פחמן דו-חמצני, מתאן ואוקסיד החנקן, שמעלות את ריכוז גזי החממה באטמוספירה, לוכדות חום ומובילות להתחממות ושינויים במזג האויר. ההיסטוריה של שינוי אקלים עם תחילתה של המהפכה התעשייתית במאה ה-19, התחיל האדם להשתמש בדלקים מאובנים (פוסיליים) – פחם, נפט וגז טבעי – כדי לרתום אנרגיה וחום לשם ייצור המוני ושינוע. האנרגיה שאגורה בדלקים הפוסיליים מסוגלת לספק כוח למפעלים, לתחנות ייצור חשמל ולכלי התחבורה, אך מהצד השני שריפת דלקים אלו גם מזרימה פחמן דו-חמצני חדש לאטמוספירה של כדור הארץ ומגבירה באופן מלאכותי את אפקט החממה. כדור הארץ יכול לספוג פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה באופן טבעי כחלק מתהליך הפוטוסינתזה של הצמחים, אבל במקביל, תהליכים של כריתת יערות לטובת חקלאות, תעשייה ונדל"ן, מפחיתים את יכולת זו של כדור הארץ. התוצאה של שני התהליכים האלה היא שינויים הדרגתיים באקלים כדור הארץ, אשר מכונים שינוי האקלים או משבר האקלים. את ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה מודדים ביחידות של חלקיקים למיליון, או ppm (parts per million), כלומר – כמה מולקולות של פחמן דו-חמצני יש במיליון מולקולות של אוויר. במשך מאות אלפי השנים האחרונות ריכוז הפחמן הדו-חמצני עמד על כ-280ppm. אולם מאז תחילת המהפכה התעשייתית, לפני כ-200 שנה, ועד היום, ריכוז זה עלה בכ-45 אחוז. נכון לכתיבת שורות אלו, ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה עומד על 412ppm. האימפקט של שינוי אקלים על הסביבה, החברה והכלכלה: עלייה בטמפרטורה הגלובלית - התחממות כדור הארץ והאוקיינוסים, גורמת להמסת קרחונים, עליית פני הים, אירועי מזג אוויר קיצוניים (שיטפונות, בצורות, סופות הוריקן). פגיעה במגוון הביולוגי - מינים רבים נמצאים בסכנת הכחדה כתוצאה משינויים באקלים ובבית הגידול שלהם. פגיעה בבריאות האדם - עלייה בשכיחות מחלות הקשורות לחום, זיהום אוויר, מחלות זיהומיות. הגירה ופליטים - אסונות טבע כמו שיטפונות, בצורת ממושכת, מחסור במי שתייה וחום קיצוני מאלצים אוכלוסיות לעזוב את בתיהם ולהגר למקומות אחרים וחיות כפליטים. פגיעה בכלכלה - פגיעה בחקלאות, תיירות, תשתיות, עליית עלויות הביטוח. פתרונות להתמודדות עם שינוי אקלים כחלק מהניסיון להתמודד עם שינוי האקלים נחתם ב-2015 הסכם פריז בנושא שינוי אקלים. כמה חודשים קודם לכן בניו-יורק, בפסגת האו"ם לפיתוח בר-קיימא, אומץ סדר היום לפיתוח בר-קיימא 2030, אג'נדה 2030 , ובו 17 יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא (SDG's) . ההתמודדות עם שינוי האקלים דורשת גישה הוליסטית בינלאומית מקיפה הכוללת שילוב של מדיניות ציבורית, פתרונות טכנולוגיים ושינויים התנהגותיים. חלק מהפתרונות הקיימים היום הם מעבר לאנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית בתעשייה ובתחבורה, שמירה ושיקום מערכות אקולוגיות כמו יערות וביצות הממלאות תפקיד מרכזי וקריטי באגירת פחמן, מדיניות ציבורית הכוללת רגולציה וחקיקה אקלימית, תמריצים כלכליים למיזמי אימפקט ושינוי תרבות הצריכה וחינוך לקיימות של הציבור. שילוב המאמצים יחד עם שיתופי פעולה בינלאומיים הם הדרך ליצירת שינוי משמעותי לאורך זמן. עקרונות להתמודדות עם שינוי אקלים: התנהלות אחראית - מעבר לאנרגיות מתחדשות (שמש, רוח, מים), צמצום פסולת ומעבר לכלכלה מעגלית, שיפור יעילות אנרגטית, קיזוז פחמן, ייעור. הסתגלות לשינויים שכבר התרחשו - בניית תשתיות עמידות יותר בפני אירועי מזג אוויר קיצוניים, פיתוח זנים חקלאיים עמידים לתנאי אקלים קשים ועוד. שיתוף פעולה בינלאומי ופיתוח בר-קיימא - חתימה על הסכמים בינלאומיים להפחתת פליטת גזי חממה, שיתוף ידע וטכנולוגיות.
שינוי אקלים הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר של האנושות במאה ה-21. התמודדות יעילה עם אתגר זה מחייבת מאמץ משותף של ממשלות, עסקים, ארגונים חברתיים ויחידים. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר

משרות אימפקט | מרץ-אפריל 2024

ESG - מה, למה ואיך

המושג ESG הוא ראשי תיבות של Environmental, Social, and Governance, והוא מתייחס לגורמים סביבתיים, חברתיים וניהוליים (ממשל תאגידי) המשפיעים על ביצועיה של חברה. אם בעבר הביצועים הפיננסיים של חברות היו היחידים שנמדדים ונקלחים בחשבון בהערכת סיכונים, היום יש הבנה שהביצועיים הסביבתיים, החברתיים והניהוליים חשובים ומשפיעים על הפעילות העסקית של החברה והצלחתה, ולכן חייבים למדוד ולנתח גם אותם. ה-ESG היא מסגרת לניהול סיכונים והערכת חברות, היא בנויה מ-22-30 מדדים וקריטריונים, המחולקים ל-3 הנושאים - סביבה, חברה וממשל תאגידי, ומאפשרת זיהוי סיכונים לא פיננסיים שיכולה להיות להם השפעה מהותית על ערך החברה. השקעות ESG הן השקעות בחברות שמציגות ביצועים טובים בתחום ה-ESG, משקיעים רבים מאמינים שחברות אלו הן בעלות סיכון נמוך יותר וסיכוי גבוה יותר להצלחה לטווח ארוך. 3 הרגליים של ESG הגורם הסביבתי (Environment)
- כולל את השפעת החברה על הסביבה, כגון פליטת גזי חממה, צריכת אנרגיה, זיהום, פסולת ועוד. הגורם החברתי (Social)
- כולל את התנהגות החברה כלפי עובדיה, לקוחותיה, ספקיה והחברה בכללותה, וכולל תחומים כגון תנאי עבודה, זכויות אדם, גיוון והכללה, שיוויון מגדרי, בריאות, בטיחות ועוד. הגורם הניהולי - ממשל תאגידי (Governance) -
כולל את אופן ניהול החברה, כגון שקיפות, אתיקה, אחריות דירקטוריון, ותשלום שכר הוגן. היתרונות העסקיים בהטמעת ESG ניהול סיכונים - ביצועי ESG טובים מפחיתים חשיפה לפגיעות וסיכונים - מניעת קנסות, עמידה בתקנים (עכשיוויים או עתידיים), מניעת פגיעה במוניטין, גיוס עובדים, פגיעה בשרשראות אספקה, צמצום תלות בגורמים חיצוניים ועוד. התאמה לרגולציה - עמידה ברגולציה עכשיווית או הכנה לרגולציה עתידית. חיסכון - אסטרטגיית ESG יכולה להוביל לחיסכון בעלויות - עלויות האנרגיה, עלויות השינוע ועלויות חומרי הגלם על ידי טכנולוגיות חדשניות. בנוסף, הטמעת ESG יכולה לצמצם את התלות בגורמים חיצוניים - ייצור מקומי מונע עלויות שינוע ופליטות פחמן אך גם מנטרל את האיום החות'י או הטורקי, שימוש באנרגיה סולארית מצמם את החשש מתרחיש העלטה ועוד. גיוס הון - משקיעים מוסדיים ופרטיים שמים דגש יותר ויותר על ביצועי ESG והשפעות הארגון על החברה והסביבה, הטמעת עקרונות ה-ESG בארגון יכולה לפתוח אפשרויות נוספות (כגון קרנות אימפקט או קרנות ESG) ולהקל על גיוס ההון. צמיחה עסקית ופיתוח עסקי - ללקוחות, במיוחד ממדינות אירופה, חשובים ביצועי ה-ESG והטמעת אסטרטגיה כזו נותנת מענה לצרכי הלקוחות. בנוסף, מחקרים מראים כי גם דור ה-Z והדורות הבאים אחריו מכניסים שיקולים חברתיים וסביבתיים לתוך תהליכי קהל ההחלטות שלהם - היכן לרכוש והיכן לעבוד. בנוסף, קיימים מוצרים, שירותים ומודלים עסקיים חדשים שיש בהם הזדמנות עסקית והשפעה מיטיבה על הסביבה. מיתוג מעסיק ופרודקטיביות - רבים מעדיפים לעבוד בחברות אחריות חברתית וסביבתית שדואגות לרווחת העובדים והקהילה, מחקרים מראים כי ביצועי ESG משפיעים על שימור העובדים ומניעת עזיבה. חיזוק מוניטין והאמון - פרסום ו תיקשור בשקיפות של הביצועים החברתיים והסביבתיים מייצר אמון אצל הלקוחות ומחזק את המוניטין. החשיבות של ESG לעולם התחממות גלובלית ושינויי אקלים - חברות עם ביצועי ESG טובים הן לרוב יעילות יותר מבחינה אנרגטית ופולטות פחות גזי חממה, מה שתורם למאבק בהתחממות גלובלית ושינויי אקלים. אי-שוויון חברתי - חברות עם ביצועי ESG טובים תורמות לצמצום אי-שוויון חברתי על ידי תשלום שכר הוגן, קידום גיוון והכללה, ותמיכה בקהילה. שקיפות ואחריות - חברות עם ביצועי ESG טובים הן לרוב שקופות יותר לגבי פעילותן ונושאות באחריות רבה יותר כלפי מחזיקי העניין שלהן.
קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר

משרות אימפקט | ינו'-פבר' 2024

#קריירה_עם_משמעות קיימות, אימפקט ו-ESG הם הענפים שצומחים הכי מהר כיום, הביקוש למנהלים ומנהלות בעלות מיומנויות ומומחיות לניהול תחום הקיימות והאימפקט החברתי תוך יצירת צמיחה עסקית הוא עצום, והוא גדל בכל שנה. חברות עסקיות מתמודדות עם אתגרים כלכליים, סביבתיים וחברתיים ומחשבות מסלול מחדש, הן זקוקות למנהיגים ומנהיגות שיובילו את השינוי.
בוגרי ובוגרות התכניות והקורסים שלנו מקבלים ישירות לוואטסאפ עדכונים על משרות שנפתחות. ומעכשיו גם פה וגם ב קהילת האימפקט - משרות BLEND - משרות שהן בלנד של עסקי, חברתי, סביבתי. אם החלום שלך הוא קריירה משמעותית בתחום האימפקט ו הקיימות כדאי להירשם לרשימת התפוצה ולהתחיל לעקוב אחרינו פה. ההרשמה ל קורס ניהול קיימות ואימפקט חברתי בארגונים מחזור פברואר 2024 נפתחה, מס' המקומות מוגבל. Quality And Environmental Manager | IAI https://www.linkedin.com/jobs/view/3812882391 Junior Environmental Engineer | WSP https://www.linkedin.com/jobs/view/3830202015 Junior Energy & environmental Consultant | EcoTraders https://www.linkedin.com/jobs/view/3827499453 ESG & Sustainability - Student | HP https://www.linkedin.com/jobs/view/3831771746 Environment Expert | Elad Software Systems https://www.linkedin.com/jobs/view/3826379859 Agricultural Marketing Specialist | U.S. Embassy Jerusalem https://www.linkedin.com/jobs/view/3803672714 Environmental Manager | Egis https://www.linkedin.com/jobs/view/3787414489 CEO | Texperience https://www.linkedin.com/posts/innegev_exciting-ceo-opportunity-at-texperience-activity-7160641399514640385-YtRz?utm_source=share&utm_medium=member_desktop מנהלת תחום הגנת הסביבה למחלבת אלון תבור | תנובה https://careers.topmatch.co.il/Tnuva_Career/redmatch-apply/redmatch.apply.html?CompPositionId=172822&referrerId=973 מנהלת תחום מופ טכנולוגיות תשתיות תחבורה איכות סביבה | נתיבי ישראל https://www.iroads.co.il/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94/jobs-page/?fbclid=IwAR2tlDOLqUksqqo_TKYeouVhozntfjSL8hA8PDOVtFyONR-rG5FGT2YJK_E מנהלת קיימות | דיזינגוף סנטר https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=pfbid0mzZH71LT2Q4265UvDe8ANqFKBXc6VA7UtuJkcDiUMhcPcpnQCUasLtTEeC2AqzWd מנהלת שיווק והטמעה | מרכז הידע לשינוי אקלים ברשויות המקומיות https://forms.monday.com/forms/678b7bd4a2f30e39be5fc75fb9acc2ea?r=use1&fbclid=IwAR1BoC-gXGqp--ymD2-NPisUc0myHI2jS2Qj00yLck6h-7_ng_b0vofasFQ ESG Manager | Check Point https://www.linkedin.com/jobs/view/3799793221 Sustainability/Waste Manager | JLL https://www.linkedin.com/jobs/view/3803993796 ESG and Sustainability Analyst | Teva https://www.linkedin.com/jobs/view/3801732600 Director of Innovation and Project Management | JDC https://www.linkedin.com/jobs/view/3811713759 Innovation Manager | Frontier RNG https://www.linkedin.com/jobs/view/3811057076 יועצת ESG | חברת EY https://www.linkedin.com/jobs/view/3804505434 אזרחית ותיקה לאגף תכנון סביבתי | המשרד להגנת הסביבה https://www.gov.il/he/departments/publications/drushim/senior-citizen-planning ינואר Environmental Manager | Egis https://www.linkedin.com/jobs/view/3787414489 Environmental and sustainability Specialist | Teva https://careers.teva/job/Tel-Aviv-Environmental-&-sustainability-Expert-Isra-1/1046100600/ Executive Director- Hackaveret - Israel's center for social innovation | JDC https://www.linkedin.com/jobs/view/3792366061 Junior Consultants for ESG practice | Delloitte https://www.linkedin.com/jobs/view/3796074642 Community and Ecosystem Manager | Frontier https://www.linkedin.com/jobs/view/3792331986 מנכ"לית רמת הנדיב | יד הנדיב https://www.yadhanadiv.org.il/sites/default/files/inline-files/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%20%D7%9E%D7%A0%D7%9B%D7%9C%20%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%9B%D7%9F%2018.12_0.pdf?fbclid=IwAR0K5ozN-YZWSmUh4jTtyNa---3cEAxybtMjpU9jlmK4StgK3hfLijQNqNo מנהלת כללית | החברה לשירותי איכות הסביבה (ממשלתית) https://enviro-services.co.il/wp-content/uploads/2024/01/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA.pdf מנכ"ל/ית לארגון עסקי בחום החינוך לקיימות https://www.alljobs.co.il/Search/UploadSingle.aspx?JobID=7502955 מנהל/ת אקסלרטור | מרכז החדשנות כנרת https://forms.monday.com/forms/66b2ab4b79e77aa43fc7a9511a79ee56?r=use1&fbclid=IwAR3idCO2ggUtSu0zbvt606_UUvt88KU7ohzLym_SmVArmmWVUaBMFD6l2XI מנהלת קרן בתחום האקלים https://medulla.co.il/jobs/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C-%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D/?fbclid=IwAR1Y8GyhY3NaN1noT3nCtHqMUZsehB0eF66zOiD1qS8OS1u2utkmAaapzm8 אחראי/ת לקידום הגנת הסביבה ומומחה/ית תוכן בנושא EHS | אלביט https://www.linkedin.com/jobs/view/3706320031 אנליסט/ית מחקר לתחום ה-ESG | אנטרופי יועצים https://www.alljobs.co.il/Search/UploadSingle.aspx?JobID=7331582 עו"ד לתחום הקיימות ואיכות הסביבה https://www.alljobs.co.il/Search/UploadSingle.aspx?JobID=7537534 מנהל/ת תחום הגנת הסביבה | תנובה https://careers.topmatch.co.il/tnuva_career/redmatch-apply/redmatch.apply.html?compPositionID=172822 מנהלת מחלקת תעשייה וסביבה במערך איכות הסביבה והקיימות | עיריית חולון https://www.holon.muni.il/CityHall/Bids/Lists/List/CustomDispForm.aspx?ID=2521&fbclid=IwAR0-r39sQMKOEnr1YrxODKKt-xg8RF1SC_a-sPo732dP5kX6Ck-i23F7zwo אחראית תכניות הכשרה | אגמא https://lp.vp4.me/trfx?fbclid=IwAR0XsrPEJytROSB0eSvgBqkrB44UQvJGmYyspUED44zf3zpXvKPjtkQ5Gvw מנהלת פיתוח תוכן | צעד ירוק https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScLQhhD7VWleiMRfHIlc9PlJHhIgNWdJShEzpisFnDqKf9yvw/viewform הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר

אחריות חברתית תאגידית | Corporate Social Responsability (CSR)

אחריות תאגידית (CSR) היא תפיסת ניהול שבה חברות משלבות את חששותיהם של מחזיקי ובעלי עניין מרכזיים בפעילות הארגון וכחלק מתרבות הארגון באופן וולנטרי. אחריות חברתית תאגידית כוללת מגוון פעולות, כגון יישום שיטות להפחתת פליטות ואחריות סביבתית, קידום גיוון והכלה בארגון, תרומה ופילנתרופיה ופיתוח קוד אתי. חברות הפועלות לאחריות תאגידית שואפות לפעול בצורה שתועיל לא רק לבעלי המניות שלהן אלא גם למחזיקי העניין שלהן - עובדים/ות, לקוחות, ספקים, החברה, הקהילה, כדור הארץ והדורות הבאים. בכך הם שואפים לבנות ולחזק מוניטין חיובי, לשפר את נאמנות הלקוחות ולתרום לקיימות עסקית ארוכת הטווח של הארגון. חמישה גורמי מפתח באחריות תאגידית תרבות הארגון - הטמעת קוד אתי וערכי ליבה הכוללים שמירה על הסביבה והחברה. ב ריאות ובטיחות - מתאר את הסטנדרטים לבריאות וביטחות במקום העבודה ומסביר כיצד הארגון מפחית את הסיכון לתאונות שיש להן השפעה סביבתית סביבתי - שיפור ניהול המשאבים וצמצום טביעת הפחמן וההשפעות השליליות על הסביבה חברתי - יחס הוגן לעובדים והגברת המגוון של העובדים, ספקים ולקוחות. שיפור מערכת היחסים עם קהילות מקומיות חינוך והקשבה - מעורבות עובדים, ספקים ולקוחות כדי לחזק את האידיאליים של אחריות חברתית ולשפר את המדיניות. יש מספר יתרונות וחסרונות פוטנציאליים לאימוץ אחריות חברתית וסביבתית של עסקים. היתרונות של אחריות תאגידית חיזוק המוניטין - אחריות תאגידית יכולה לשפר את המוניטין של הארגון בקרב לקוחות, עובדים, משקיעים והקהילה. זה יכול להוביל להגברת הנאמנות והאמון, מה שיכול בתורו להוביל להגדלת המכירות והרווחים. ניהול סיכונים - על ידי נקיטת גישה פרואקטיבית לנושאים חברתיים וסביבתיים, חברות יכולות להפחית את הסיכון לתקריות שליליות כגון תביעות משפטיות, חרמות, שביתת עובדים או פגיעה במוניטין. מיתוג מעסיק - אחריות תאגידית יכולה לעזור ליצור תרבות חיובית במקום העבודה על ידי קידום מעורבות עובדים ומתן הזדמנויות לצמיחה אישית ומקצועית. יצירת חדשנות - אחריות חברתית-סביבתית יכולה לדרבן חדשנות על ידי עידוד פיתוח מוצרים ושירותים חדשים העוסקים בנושאים חברתיים וסביבתיים. גיוס השקעות - משקיעים וקרנות ישקיעו או ילוו לחברות בעלות שיטות אחריות חברתיות-סביבתיות, מה שיכול להגדיל את הגישה להון ואשראי. החסרונות של אחריות תאגידית חוסר במסגרות עבודה - אחריות תאגידית היא וולנטרית ומווסתת על ידי עצמה. עסקים וחברות מגדירים לעצמם מהי אחריות חברתית וסביבתית ומיישמים בדרכים שונות מאוד. ישנן יוזמות לסטנדרטיזציה של התחום באמצעות קווים מנחים כמו אלו של ה-GRI וסוכנויות הדירוג של ה- ESG. בקורס 'ניהול קיימות ואימפקט חברתי בארגונים' לומדים מתודולוגיה סדורה ליצירת אסטרטגיית קיימות ו אימפקט לארגון תוך שימוש במסמך עבודה לבניית תכנית עבודה ברורה להשגת מטרות הארגון. קושי למדוד השפעה - בארגונים בהם אין עדיין מתודולוגיות ברורות למדידה והערכה של אימפקט והשפעות חברתיות וסביבתיות, יכול להיות קשה למדוד את ההשפעה ולנהל את תהליך השגת המטרות של אסטרטגיית הקיימות, מה שמקשה על ביצוע מעקב ובקרה, ניהול התהליכים וקביעה האם הושגה הצלחה. פוטנציאל לגרינוושינג (greenwashing) - חברות מסוימות עשויות לעסוק ב-greenwashing, או בטענות מוגזמות לגבי שיטות האחריות האחריות שלהן על מנת לשפר את תדמיתן, מבלי לייצר שינוי אמיתי בהשפעות שלהן על החברה והסביבה. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר

הכל על יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא SDG's

תכנית 2030 ל פיתוח בר-קיימא , שאומצה על ידי כל המדינות החברות באו"ם ב-2015, מספקת תכנית משותפת לשלום ושגשוג האנשים וכדור הארץ, עכשיו ובעתיד. בלב התכנית עומדים 17 יעדים לפיתוח בר-קיימא (SDG's), שהם קריאה דחופה לפעולה אקטיבית של כל המדינות (מפותחות ומתפתחות) בשותפות גלובלית. המדינות מכירות בכך שסיום העוני חייב ללכת עם אסטרטגיות המשפרות את הבריאות והחינוך תוך הפחתת אי השיוויון ועידוד צמיחה כלכלית באופן אחראי המאפשר התמודדות עם שינויי האקלים ושימור האוקיינוסים והיערות. רקע ביוני 1992 בפסגת כדור הארץ בריו דה ז'נרו, יותר מ-178 מדינות אימצו את Agenda 21 , תכנית פעולה לבניית שותפות גלובלית לפיתוח בר-קיימא לשיפור חיי אדם והגנה על הסביבה. בספטמבר 2000 במטה או"ם בניו-יורק התקיימה פסגת המילניום, המדינות החברות אימצו פה אחד את הצהרת המילניום, שהובילה לגיבוש 8 יעדי המילניום (MDG's) עד לשנת 2015 (הגרסה הראשונית ליעדים שאנחנו מכירים היום). הצהרת המילניום חייבה את מנהיגי העולם להילחם בעוני, רעב, מחלות, אנאלפבתיות, השפלה סביבתית ואפליה נגד נשים. ב-2002 ביוהנסבורג התקיימה הפסגה העולמית לפיתוח בר-קיימא בה אומצה על ידי המדינות הצהרת יוהנסבורג לפיתוח בר-קיימא ותכנית ליישום מיגור העוני והסביבה, שנבנתה על אג'נדה 21 והצהרת המילניום והדגישה את החשיבות בשותפויות בינלאומיות רב-צדדיות. ביוני 2012 בועידת האומות המאוחדות לפיתוח בר-קיימא (Rio+20) אומץ מסמך "העתיד שאנו רוצים" (The Future We Want) בו נדונו לראשונה וגם הוחלט להתחיל תהליך גיבוש של יעדים לפיתוח בר-קיימא, שיתבססו על ויחליפו את 8 היעדים הקודמים (MDG's). בשנת 2013 הוקומה קבוצת עבודה פתוחה (OWG) בת 30 חברים וחברות שפיתחו את יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא (SDG's). יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא עד 2030 בספטמבר 2015 בניו-יורק, בפסגת האו"ם לפיתוח בר-קיימא, אומץ סדר היום לפיתוח בר-קיימא 2030, אג'נדה 2030 , ובו 17 יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא. בדצמבר 2015 בועידת פריז נחתם הסכם פריז בנושא שינוי אקלים. העיקרון המכונן של האג'נדה הוא *לא להשאיר אף אחד מאחור - Leave no one behind*, והוא שזור בכל אחד מהיעדים מתוך רצון להבטיח איכות חיים ורווחה לכל האנושות בכל אחד מהתחומים : עוני ורעב, שיוויון מגדרי, בריאות, משאבי הטבע והמאבק בשינוי אקלים. חיבור בין אג'נדות ומטרות חברתיות, סביבתיות וכלכליות נתפסו עד אותה נקודה כנפרדות ומטופלות בנפרד, ולראשונה נקשרו זו הזו כמחוברות ובלתי ניתנות לפיתרון בנפרד. לצד החיבור בין האג'נדות התווסף, בשונה מתכניות פיתוח בינלאומי קודמות, גם החיבור ליצירת שיתופי פעולה, היעד ה- 17 - "יצירת שותפויות להשגת היעדים". היעד ממחיש את ההבנה שבמציאות המורכבת שלנו זה הכרחי לייצר שיתוף פעולה רחב וראייה מערכתית גלובלית על מנת להשיג את היעדים השאפתניים עד 2030. 17 יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא בעברית: יעד 1 - מיגור העוני על כל צורותיו בכל מקום יעד 2 - אפס רעב, השגת ביטחון תזונתי וחקלאות בת-קיימא יעד 3 - בריאות טובה ורווחה אנושית יעד 4 - חינוך איכותי יעד 5 - שיוויון מגדרי יעד 6 - מים נקיים ותברואה יעד 7 - אנרגיה זמינה ונקייה יעד 8 - עבודה הגונת וצמיחה כלכלית יעד 9 - תעשיה, תשתיות וחדשנות יעד 10 - צמצום אי השיוויון יעד 11 - ערים וקהילות מקיימות יעד 12 - צריכה וייצור אחראיים יעד 13 - שינוי אקלים יעד 14 - שימור המשאבים הימיים יעד 15 - חיים על הפני האדמה יעד 16 - שלום, צדק וחוזק המוסדות יעד 17 - שותפות להשגת היעדים לכל יעד הוגדרו מטרות משנה (סה"כ 169 מטרות משנה) ו- 304 מדדים ואינדיקטורים להערכה ומדידה שלהם. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! להעמקה נוספת: קורס ניהול קיימות (ESG) ואימפקט חברתי בארגונים האתר הרשמי של יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא מסמך אג'נדה 21 מסמך אג'נדה 2030 פלטפורמת הידע של האו"ם הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר

להרוויח יותר בפחות - 7 סיבות להפוך את המודל העסקי ולקנות מהלקוחות

כשעברתי דירה מצאתי שולחן מהמם באתר של עסק קטן שמייצר רהיטים בעבודת יד שמאוד התאים לי לסלון. אני מאמינה שלא משנה מה נרצה לקנות, המוצר הזה קיים אצל מישהו או מישהי שכבר לא רוצים אותו, ולכן התחלתי לחפש את השולחן הזה בשוק היד-שנייה. חיפשתי במרקטפלייס, חיפשתי ביד2, חיפשתי באגורה ולא מצאתי דבר. אבל ביד שנייה כמו ביד שנייה מה שלא מופיע היום - יכול לצוץ מחר, כך מצאתי את עצמי ימים על גבי ימים נכנסת לאתרים לבדוק אם יש שולחן כמו שאני רוצה, או דומה לו, או מזכיר אותו, או בכלל איזשהו שולחן רלוונטי לי. כשכבר כן היה שולחן שרציתי הוא היה גדול מדי כדי להיכנס לרכב שלי או רחוק מדי מהבית שלי, או זקוק לשיפוץ, והחסמים של שוק היד שנייה לא מסתיימים בזה. "אם רק הייתי יכולה להתקשר אל אותו העסק ולבקש לקנות את השולחן הזה משומש!" אמרתי לעצמי. ולמה אי אפשר, בעצם? למה לא לייצר מודל עסקי נוסף ולמכור את אותם מוצרים כמוצרי יד שנייה של העסק או הרשת, כשהם חוזרים לאחר שימוש? 7 סיבות למה כל עסק ורשת קמעונאית צריכים למכור מוצרי יד שנייה: שירות ללקוחות הרשת - האנשים שרוצים למכור את מוצרי יד השנייה של הרשת הם הלקוחות של אותה הרשת. המוצר הזה כבר לא משרת אותם, אבל יכול להיות שהם צריכים מוצר חדש, ועסקת טרייד-אין על המוצר הישן תשמר את הלקוחות שלא ירכשו אצל המתחרים. כשעסק קונה מהלקוחות שלו את המוצרים המשומשים הוא בעצם קונה לעצמו לקוחות נאמנים. אחוזי רווח גבוהים יותר - למכור את המוצר בפעם השנייה חוסך חומרי גלם, עלויות ייצור ועלויות שינוע, אחוזי הרווח יכולים להיות גבוהים יותר מלמכור את אותו מוצר בפעם הראשונה. איזה עסק לא היה רוצה לייצר מוצר פעם אחת ולמכור אותו פעמיים? או אולי שלוש?
קטגוריית מוצרים חדשה עם אותן התשתיות - תשתית שיווקית לאותם המוצרים כבר יש, אנשי מכירות שמכירים את המוצרים כבר יש, תשתית אספקה ומשלוחים כבר יש, אפשר בקלות למכור ולספק את אותם המוצרים כקטגוריית מוצרים חדשה, הפונה לקהל חדש וישן, כשבעצם מוכרים את אותם המוצרים אבל קצת אחרת. אחד החסמים של חנויות יד שנייה הוא שמכל מוצר יש רק אחד, במקרה ורשת מקבלת או קונה חזרה את מוצריה, תהיה לה כמות גדולה יותר.
פלח שוק נוסף - מודל עסקי של מוצרי יד שנייה מאפשר לפנות לפלח שוק של לקוחות שלא היו רוכשים את המוצרים אם לא הייתה להם אפשרות לקנות מוצרים יד שנייה ו/או במחיר נמוך יותר. חיזוק מוניטין המותג - לצד יצירת מיתוג סביבתי ומקיים, מכירת המוצרים בפעם השנייה מחזקת את המיתוג של המוצרים כאיכותיים, מוצרים שניתן להשתמש בהם מספר רב של פעמים והם מחזיקים לטווח ארוך. ידע וניסיון ברענון או שיפוץ - אין מישהו שיכול לתקן את המוצר יותר טוב ממי שיצר אותו ומבין בו, ואולי אף מעניק אחריות. אם אי אפשר להשתמש במוצר כמו שהוא אפשר להשתמש בו לחלקי חילוף. אימפקט משמעותי לאיכות הסביבה - למכור את אותם המוצרים בפעם השנייה והשלישית טוב יותר לכדור הארץ ולמאבק ב שינוי אקלים . המודל מצמם פליטות, מפחית נזק למשאבי הטבע, מונע בזבוז וגם עוזר להוריד את יוקר המחיה. דקתלון הופכים את הרשת סניפי דקתלון בבלגיה שינו את שמם ל- Nolhtaced, דקתלון (Decathlon) בהפוך, למשך חודש אוקטובר. המטרה של המהלך היא להעלות את המודעות של הציבור למודל קמעונאי הפוך שקיים בדקתלון, מודל בו הרשת קונה מהלקוחות שלה את מוצרי הרשת בחזרה. דקתלון קונה מלקוחותיה מוצרי ספורט משומשים או ישנים, בתמורה לשוברים התקפים לשנתיים. הרשת מתקנת ומשמישה את המוצרים ומוכרת אותם שוב עם אחריות. עד כה, במהלך שנת 2022, הם קנו חזרה 26,000 פריטים ונתנו ללקוחות תמורתם 593,220 יורו בשוברים. איקאה השיקה חנויות שלמות של יד שנייה איקאה, כחלק מאסטרטגיית הקיימות שלה והמטרה ששמה לעצמה - להפוך לעסק מעגלי עד שנת 2030, פתחה חנויות שקונות ומוכרות מוצרי יד שנייה של הרשת. מתוך מחויבות ליעדים, איקאה יצאה במהלך כדי להעמיק את המחקר ופיתוח שלה. איקאה רצתה להבין טוב יותר באיזה מצב נמצאים המוצרים שלה כאשר הם נזרקים, למה אנשים בוחרים לתרום או למכור את המוצרים שלה בתום השימוש, והאם יש קהל יעד שמעוניין בקניית מוצרים שעברו תיקון והשמשה. איקאה מבינים שכדי לעבור מעסק לינארי ל עסק מעגלי יש צורך לבחון מחדש את כל ההיבטים של העסק החל מחומרי הגלם, המוצרים אותם הם מפתחים ומעצבים, בניית שרשרת האספקה מחדש, ועידוד שימוש חוזר, שיפוץ ומיחזור. סוף עידן הבעלות - תחילת עידן "בעלות-לרגע" ב-2019 פרסמו ביזנס אוף פאשן בשיתוף חברת הייעוץ מקינזי את תחזית המגמות העסקיות הבולטות לאותה שנה, כשאחת מהתחזיות הייתה The end of ownership - הסוף של הבעלות (על חפצים). במאמר שפירסמו הם הסבירו שבתחום האופנה הצרכנים רוצים מגוון, מוצרים מקיימים ומחיר סביר, ושהתחזית היא שבתוך 10 שנים שוק היד שנייה יהיה גדול יותר משוק האופנה המהירה. מקינזי מדברים על שצרכנים עוברים לבחור במודל של השכרה ונותנים כדוגמא את ספוטיפיי ונטפליקס שהחליפו את חנויות התקליטורים והווידאו, אבל הדוגמאות שמקינזי נותנים הם של מוצרים דיגיטליים (למרות האירוניה שפעם אלבום או סרט היו פיזיים ויכולנו "להחזיק" את האחסון שלהם ביד). אי אפשר להשוות בין נטפליקס וספוטיפיי, שפועלים במודל עסקי של מנוי ולאו דווקא של השכרה, לבין השכרת רהיטים, בגדים או אפילו רכב. הרבה מיזמים וסטארטאפים ניסו להטמיע את תרבות ההשכרה של חפצים בשלל וראציות, רבים מהם לא הצליחו לשבור את המחסום הפסיכולוגי של הבעלות, ורובנו עדיין לא שוכרים חפצים. כרגע התרבות שאנחנו חיים בה, והחסמים הרבים שעוד קיימים, לא מאפשרים לנו לעשות מעבר חד להשכרה של חפצים. ואולי אנחנו גם לא צריכים. יש מודל עסקי אלטרנטיבי, שאני קוראת לו "מודל הבעלות-לרגע" , מודל בו אנחנו קונים ומוכרים כל הזמן מוצרים וחפצים יד שנייה. אפשר לראות בזה השכרה מבלי לקרוא לזה בשם, לתת לצרכנים את ההרגשה שהם הבעלים של החפץ גם אם זה לזמן קצר שבסופו הוא עובר הלאה. אם נוריד את החסמים הגדולים שקיימים היום בשוק היד שנייה בישראל, אם עסקים ורשתות יקנו מוצרים משומשים מהלקוחות שלהם וימכרו אותם שוב, אם למכור יהיה קל ופשוט כמו לקנות - כולנו נרוויח, ובעיקר איכות הסביבה שלנו. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר

"כדור הארץ הוא בעל המניות היחיד שלנו" - ההחלטה החדשנית של פטגוניה

פטגוניה, חברת אימפקט שהוקמה ב-1973, בבעלות פרטית של איבון צ'ואינארד ומשפחתו, יוצרת מבנה התאגדות חדש על מנת לשמור על ערכי החברה ועל מאבקה ב שינוי אקלים . מאז הקמת החברה ב-1973 איבון צ’ואינארד ומשפחתו היו בעלי המניות היחידים בחברה. עכשיו הם מעבירים את הבעלות על החברה לשני גופים חדשים שהקימו מתוך כוונה להשריש את ערכי החברה במבנה התפעולי שלה ולהבטיח את המשך המאבק ב שינוי האקלים והגנה על כדור הארץ. מבנה משפטי שיעגן את מטרות החברה וערכיה המטרה של המהלך של צ'ואינארד היא ליצור מבנה משפטי קבוע שיעגן את מטרת החברה וערכי הקיימות שלה כך שלעולם לא תהיה סטייה מהכוונה והרצון הראשוני של צ’וינארד - לוודא שהחברה תמשיך להוכיח ש עסקים יכולים לעבוד למען כדור הארץ ואיכות הסביבה, ולא להפך. מניות החברה חולקו לשני גופים שונים שהוקמו עבור מבנה ההתאגדות החדש, באופן הבא - כל מניות ההצבעה המהוות כ-2% מסך המניות, נשלטות כעת על ידי קרן התכלית של פטגוניה (Patagonia Purpose Trust) שהוקמה על מנת להגן על ערכי החברה. 98% הנותרים מסך המניות נמצאים בשליטת הולדפאסט קולקטיב (Holdfast Collective), עמותה המקדישה את כל פעילותה למחלמה בשינוי אקלים, המשבר הסביבתי והגנה על הטבע. כל הרווחים השנתיים שלא יושקעו חזרה בעסק (100 מיליון דולר בשנה בהערכה), יחולקו כדיבידנד לקולקטיב הולדפאסט שיעסקו במימון ארגוני סביבה, ישקיעו בעסקים ויתרמו למועמדים פוליטיים, אשר כולם פועלים להגנה על כדור הארץ והמגוון הביולוגי, תומכים בקהילות משגשגות ונלחמים במשבר האקלים. “במקום להפיק ערך מהטבע ולהפוך אותו לעושר, אנחנו משתמשים בעושר שפטגוניה יוצרת כדי להגן על הטבע. כדור הארץ הוא בעל המניות היחיד שלנו” איבון צ’וינארד בשביל ליצור שינוי החוצה צריך לשנות פנימה במובן מסוים מבנה הבעלות החדש יכול להיתפס כשינוי קיצוני, אבל במובנים אחרים זה הגיוני לחלוטין שזו הדרך שפטגוניה וצ'ואינארד יבחרו בה, כי הם תמיד עשו עסקים בתנאים שלהם. כבר מיום הקמתה, צ'ואינארד ראה את הדברים אחרת והבסיס עליה הקים ובנה את פטגוניה היה שונה, אחראי ומקיים. לאורך השנים, פטגוניה הובילה בכל מה שקשור ל אחריות חברתית-סביבתית וההשפעה שלה הייתה לא רק על הסביבה והחברה אלא גם על עולם העסקים . פטגוניה ייסדה והובילה את 1% for the planet, שהוביל אלפי חברות להשקיע אחוז אחד מהמכירות השנתיות במטרות סביבתיות. השימוש שלה בכותנה אורגנית ובחומרים ממוחזרים בפרטי לבוש הוביל לקבלת הסמכה לחקלאות אורגנית מתחדשת. בנוסף, היא הקדימה את העולם בעשרות שנים כשעוד כשנוסדה הנהיגה זמני עבודה גמישים עבור העובדים שלה (כדי שיוכלו לטפס ולגלוש). משפחת צ'ואינארד כתבו את הערכים החברתיים והסביבתיים באמנת התאגיד כדי שהם ישמרו, וב-2018 שינו את מטרת החברה ל”הצלת כדור הארץ שלנו”. לכן, זה לא מפתיע שעכשיו כשאיבון צ'ואינארד מבין מצד אחד שהוא לא יחיה לנצח על מנת לנהל, לשמור ולוודא שהערכים של החברה שהקים נשמרים, ומהצד השני הוא מבין שהחברה תמשיך לפעול גם עשרות שנים אחריו. בנוסף, כולנו רואים מה קורה לחברת בן אנד ג'ריס, שלמרות שעיגנו את ערכיהם וחשבו שהם מוגנים, נתבעים על ידי חברת האם יוניליוור. צ'ואינארד פועל גם הפעם כמו שפעל תמיד - השינוי מתחיל מבפנים ומעוגן בכל השלד של החברה, והפעם כדי להיות בטוח הוא מחליט ללכת עד הסוף ולהטמיע את השינוי הזה גם בשורש המהותי של החברה - מבנה ההתאגדות שלה, שיהווה מאין צוואה שתוודא שהכוונה והרצון שלו מתקיימים וישמור על החברה והערכים במקומו. מנהיגות לצד אחריות במכתב שפרסם השבוע צ’וינארד באתר האינטרנט של פטגוניה , הוא מדבר על שימוש בהכנסות ובמודל העסקי כדי ליצור אימפקט על הלקוחות, על כדור הארץ ועל עסקים אחרים. מה שמיוחד בעשייה של צ'ואינארד ב-50 השנים האחרונות הוא ההסתכלות שלו על מעגל השפעה נוסף ומשמעותי - צ'ואינארד מרחיב את מעגל ההשפעה שלו גם על האקו-סיסטם העסקי, פיתוח של מבנה התאגדות חדש הוא רק פעולה נוספת בהובלה של עסקים נוספים בעקבותיו. בעשייה לאורך השנים פטגוניה חוללה השפעה, רתימה ושינוי פרדיגמות החשיבה אצל עסקים אחרים וזו ההגדרה המדויקת למנהיגות. 5 תובנות: התהליך שקורה בעולם העסקים הגלובלי הוא שינוי במהות הראשונית של העסקים והתאגידים - מה מטרת העסק, את מי הוא משרת, מה הדרך שבה יוצרים רווחים ועושים עסקים. כדי לעשות שינוי מהותי צריך לפרק תבניות, מסגרות עבודה, ומבנים וליצור כאלה חדשים שיוצרים בלנד בין העסקי, החברתי והסביבתי. זה נכון ל מודלים עסקיים חדשים , לתהליכי קבלת החלטות מכילים וגם למבנה התאגדות חדשני שמבטיח שהערכים החברתיים, הסביבתיים והעסקיים יישמרו לנצח. מאז הקמתה, פטגוניה התוותה דרך חדשנית בכל מה שהיא נגעה בו. היא עשתה את זה בדרך בה העסיקה עובדים, בדרך בה ייצרה מוצרים, בדרך בה שיווקה את מוצריה, בדרך בה השתמשה ברווחים. פטגוניה לקחה אחריות על הדרך בה הוציאה כסף, הרוויחה כסף והשקיעה כסף. זה לא מפתיע בכלל, שעכשיו כשאיבון צ’וינארד מבין שפטגוניה תמשיך לחיות הרבה אחריו, הוא גם יוצר דרך חדשה להבטיח את צוואתו הערכית. אין ספק שמה שקורה בבן אנד ג’ריס זירז את צ’וינארד לחשוב על מבנה משפטי הרבה יותר הדוק, חזק ועמיד. הבעלים של בן אנד ג'ריס חשבו שהערכים של החברה מוגנים במבנה השליטה המסורתי אך הם טעו. פטגוניה מנסים ללמוד מטעויות ולהבטיח את הערכים מהשורש. פטגוניה יצרו 3 חומות הגנה - במקרה של סטייה מקו הערכים של פטגוניה דירקטריון החברה צריך לפטר את המנכ”ל, במקרה וזה לא יקרה - קרן התכלית תהיה מוסמכת לעשות את זה. בנוסף, הוגדר "מגן עצמאי" מוסמך במסגרת קרן הנאמנות לפקח ולאכוף את המטרות הסביבתיות. צ’וינארד מפרט את האפשרויות שהיו לפניו כשחשב מה לעשות עם החברה, אחת מהן הייתה להפוך אותה לציבורית והוא כותב שזה היה יכול להיות אסון - חברות ציבוריות נמצאות בלחץ גדול לייצר רווח לטווח הקצר על חשבון אחריות וחיוניות לטווח הארוך, כדבריו. אני חושבת כמה אירוני זה שדווקא ה”ציבור” שהוא אנחנו, הקהילה הגלובלית, לא מייצרים התחייבות אמיתית לפעול באחריות למען עצמנו ודווקא מלהעביר את החברה "לציבור" צריך לברוח כדי להיות אחראיים חברתית וסביבתית. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ל למוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר קריאה נוספת להעמקה: https://www.patagonia.com/ownership/

פיתוח בר-קיימא | Suatainable Development (SD)

בעולם בו מתקיימת שאיפה מתמדת לצמיחת כלכלית אל מול משאבי טבע מוגבלים ויכולת נשיאה קבועה של הסביבה, גוברת ההבנה שיש להוביל שינוי מהותי באסטרטגיית הצמיחה. דרכי הפעולה האפשריות לצד פיתוח בר קיימא הן יצירת כלכלה מעגלית , גיבוש אסטרטגיית קיימות על פי עקרונות ESG, וחתירה לעבר יעדי 2030 - יעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם (SDG's). ההגדרה של פיתוח בר-קיימא ההגדרה המילולית של פיתוח בר-קיימא היא "פיתוח שניתן להמשיך בו ללא הגבלת זמן או לתקופת הזמן הנתונה". ב- 1987 נכתב דו"ח ברונדטלנד על ידי הוועדה העולמית לאיכות סביבה ופיתוח של האו"ם, בשם "העתיד המשותף שלנו" . בעמוד 41 נכתבה ההגדרה הכי מוכרת עד היום: "פיתוח בר-קיימא הוא פיתוח העונה על צרכי ההווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם" (דו"ח ברונדטלנד, עמ' 41, 1987) ב-1991 פורסם דו"ח תגובה לדו"ח ברונדטלנד מ-1987 בשם "טיפול בכדור הארץ: אסטרטגיה לחיים בר-קיימא" מאת האיגוד הבינלאומי לשימור טבע ומשאבי טבע (IUCN), תכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) וקרן חיות הבר העולמית (WWF) ושם נכתב: "שיפור איכות חיי האדם תוך חיים בכושר הנשיאה של מערכות אקולוגיות תומכות" עקרונות הפיתוח בר-הקיימא העיקרון המרכזי של פיתוח בר-קיימא הוא שיש לשמר את משאבי הטבע ולשמור על סביבה בריאה על מנת שבני האדם ימשיכו להתפתח לאורך זמן, תוך קיום כלכלה בריאה. פיתוח בר-קיימא מספק מנגנון שבאמצעותו בני האדם יכולים לקיים אינטרציה עם הסביבה מבלי להסתכן בפגיעה במשאבים לעתיד. זו תפיסה שקוראת לשיפור רמת החיים מבלי לסכן את המערכות האקולוגיות של כדור הארץ או לגרום לאתגרים סביבתיים כמו כריתת יערות, זיהום מים, אויר או קרקע שעלולים להביא לשינויי אקלים והכחדה של מינים. הרלוונטיות של פיתוח בר-קיימא מעמיקה בכל רגע מכיוון שהאוכלוסייה הגלובלית ממשיכה לגדול בעוד משאבי הטבע הזמינים לסיפוק צרכי ורצונות האנושות לא. מה ההבדל בין קיימות לפיתוח בר-קיימא קיימות ופיתוח בר-קיימא הם שני מושגים שמתבלבלים בינהם לעיתים קרובות. גם קיימות וגם פיתוח בר-קיימא מדברים על הסכנה של צריכת משאבי הטבע בקצב מהיר שלא מאפשר לטבע להתחדש. עם זאת, אם נסתכל לעומק על שני התחומים נגלה ניואנסים המבדילים בינהם. קיימות מתייחסת ליכולת להתקיים לאורך זמן תוך ניהול נכון של משאבי הטבע הקיימים, בעוד שפיתוח בר-קיימא מתייחס לאסטרטגיה ולתהליכים בהם מתקיימת התפתחות ופיתוח, מבלי להתפשר על יכולת הדורות הבאים למלא את צרכיהם. קיימות מתייחסת לשמירה על היצורים החיים, הסביבה וכדור הארץ, ופיתוח בר-קיימא מתמקד בפיתוח תשתיות כדי להשיג צמיחה ושיפור הרווחה הכלכלית ארוכת הטווח ואיכות החיים תוך צמצום טביעת הרגל הפחמנית על מנת להשאיר את הפלנטה לשימוש וחיים של הדורות הבאים. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר להעמקה נוספת: הקורסים שלנו מהו פיתוח בר-קיימא? בחינה פילוסופית של מושג יסוד בשיח הסביבתי | נטע אחיטוב

מהי קיימות? | Sustainability

קיימות היא אחת מהבאזוורדס הכי טרנדיות של השנים האחרונות, והשימוש במילה קיימות הפך נפוץ ושימושי מאוד בחיי היומיום של כולנו. לצד המילה קיימות, התפתחו מושגים הנגזרים ממנה, כגון "אנרגיה בת-קיימא", "פיתוח בר-קיימא" , "אופנה בת-קיימא", "צריכה בת-קיימא", "תחבורה בת-קיימא" ועוד. ההגדרה של קיימות קיימות היא מונח רחב המתאר מצב של קיום חיים לאורך זמן תוך ניהול נכון של המשאבים. קיום זה חל על מערכות אקולוגיות, ממלכת החי, בני האדם והעתיד של כל אלה על פני כדור הארץ. קיימות לא נוגעת רק להיבטים של סביבה כפי שנהוג לחשוב, קיימות מתייחסת למתן מענה לצרכים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים בהווה, מבלי לפגוע ביכולת לקיום צרכים אלה גם במשך הדורות הבאים. עקרונות הקיימות לקיימות שלוש שורות: כלכלה, סביבה וחברה. המיוצגים גם כשלושת ה- P, והם Profits, Planet, People. ההיבט הכלכלי (Profits) - קיימות כלכלית - מתמקד ברעיון של שימוש יעיל ואחראי במשאבים המוביל לרווחיות לטווח ארוך. ההיבט הסביבתי (Planet) - קיימות סביבתית - התמודדות עם שינוי האקלים , הפחתת טביעות פחמן, פסולת, זיהום ושימוש במים תוך מיצוי יעילות אנרגטית היכולה לספק יתרונות סביבתי, פיננסיים וחברתיים כאחד. ההיבט החברתי (People) - קיימות חברתית - יחסי הגומלין של מערכות ותהליכים התומכים ביצירת קהילות בריאות שיכולות לקיים את עצמן תוך הבטחת כבוד האדם, זכויותיו ורווחתו. לרבות שיוויון, שלום, מיגור העוני והרעב, בריאות, חינוך, נגישות, זהות תרבותית, יציבות מוסדית ובתחום התעסוקה - נהלי עבודה ושכר הוגנים, גיוון והכללה, בטיחות, בריאות ואיזון בין חיים אישיים ועבודה. כאשר בשלושת השורות מתקיים רווח חיובי - אפשר לומר שמדובר במצב של "קיימות" בו כולם מנצחים - משאבי הטבע נשמרים, הסביבה מוגנת, הכלכלה עמידה ואיכות החיים טובה. המטרה של קיימות המטרה הסופית של הקיימות היא להבטיח התאמה ושיווי משקל מתאימים בין הכלכלה, החברה והסביבה במונחים של יכולת התחדשות של חיי כדור הארץ ותמיכה במערכות האקולוגיות. החלטות נכונות על ניהול משאבים בר-קיימא יביאו לצמיחה בת-קיימא. החלטות על שימוש בקרקע, ניהול מים, שיטות חקלאות, תכנון ובנייה ירוקה של מבנים, ניהול אנרגיה ואנרגיה מתחדשת, חינוך, שיוויון הזדמנויות ועוד. ההיסטוריה של הקיימות כבר בשנת 1713 השתמש הנס קרל פון קרלוביץ' במונח קיימות בתגובה להרס היערות של סקסוניה. אבל אם נעזוב רכילות בצד, ונתייחס לאירועים יותר רלוונטים, ב-1948 הבנק לפיתוח אסיה מציג אבני דרך מרכזיים לקיימות בעולם באירועי קיימות שהוא מקיים. אם מעניין אתכם לקרוא כל מה שקרה בין 1948 ועד 2012 - ציר הזמן הקיימות של הבנק לפיתוח אסיה - משנת 1948 ועד 2012 (שנת הפרסום) מה ההבדל בין קיימות לפיתוח בר-קיימא קיימות ו פיתוח בר-קיימא הם שני מושגים שמתבלבלים בינהם לעיתים קרובות. גם קיימות וגם פיתוח בר-קיימא מדברים על הסכנה של צריכת משאבי הטבע בקצב מהיר שלא מאפשר לטבע להתחדש. עם זאת, אם נסתכל לעומק על שני התחומים נגלה ניואנסים המבדילים בינהם. קיימות מתייחסת ליכולת להתקיים לאורך זמן תוך ניהול נכון של משאבי הטבע הקיימים, בעוד ש פיתוח בר-קיימא מתייחס לאסטרטגיה ולתהליכים בהם מתקיימת התפתחות ופיתוח, מבלי להתפשר על יכולת הדורות הבאים למלא את צרכיהם. קיימות מתייחסת לשמירה על היצורים החיים, הסביבה וכדור הארץ, ו פיתוח בר-קיימא מתמקד בפיתוח תשתיות כדי להשיג צמיחה ושיפור הרווחה הכלכלית ארוכת הטווח ואיכות החיים תוך צמצום טביעת הרגל הפחמנית על מנת להשאיר את הפלנטה לשימוש וחיים של הדורות הבאים. קיימות תאגידית - קיימות בעולם העסקים בהקשרים עסקיים, קיימות מתייחסת להשפעה שיש לעסק על הסביבה והחברה ומתבטאת במגוון רחב של פרקטיקות. במישור הסביבתי - צמצום פליטות, הפחתת צריכת האנרגיה, מעבר לאנרגיה מתחדשת, סחר הוגן, צמצום פסולת, הפחתת טביעת רגל פחמנית ועוד. ובמישור החברתי - גיוון והכללה, תנאי העסקה הוגנים, הבטחת הבטיחות והבריאות, הוגנות כלפי ספקים, שקיפות כלפי לקוחות. בנוסף ליתרונות החברתיים והסביבתיים של התנהלות מקיימת יש גם יתרונות פיננסיים מובהקים לחברות המצליחות ליישם אסטרטגיות קיימות. לדוגמא, שימוש אחראי במשאבים יכול לשפר את ניהול הסיכונים ארוכי הטווח של התאגיד, צמצום פסולת וזיהום יכול לעזור לחברה לחסוך בהוצאות, שימוש בגופי תאורה ואינסטלציה יעילים יעזור לחסוך בהוצאות החשמל והמים, לצד תמריצי מס ממשלתיים במדינות מסוימות. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר להעמקה נוספת: דו"ח ברונדטלנד המלא Sustainable development: Meaning, history, principles, pillars, and implications for human action: Literature review | Sandra Ricart Casadevall

מה זה אימפקט? | ?What is Impact

המושג אימקפט הפך נפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות, אנחנו רואים שימוש במילה אימפקט במגוון ווראציות: " יזמות אימקפט ", " השקעות אימפקט ", "כלכלת אימפקט", "קולקטיב אימפקט" ועוד. הפירוש המילולי של אימפקט זו השפעה, אנחנו מכירים בכך שכל אחד ואחת מאיתנו יוצרים השפעה חיובית או שלילית באמצעות הפעולות, הבחירות וההחלטות שלנו, אם באופן מכוון או לא מכוון. ההגדרה של אימפקט ההגדרה של אימפקט היא סך התועלת ארוכת טווח כתוצאה משינויים מדידים ומועילים בחייהם של בני ובנות האדם או לכדור הארץ. התועלת יכולה להיות כלכלית, חברתית, סביבתית, תרבותית, בריאותית, טכנולוגית ועוד. אימפקט חברתי מתייחס לשיפור רווחת בני ובנות האדם ואימפקט סביבתי מתייחס לצמצום כל השפעה שלילית על כדור הארץ ושמירה על היכולת של הדורות הבאים להתקיים בעולם. השפעה חברתית וסביבתית האופן שבו אנחנו משפיעים על החברה והסביבה מחולק לשלוש קטגוריות: הדרך בה אנחנו מוציאים כסף - הבחירות הצרכניות שלנו הדרך בה אנחנו מרוויחים כסף - פעילות עסקית או ארגונית שאנחנו לוקחים בה חלק הדרך בה אנחנו משקיעים כסף - באופן ישיר או באופן עקיף דרך מוצרים פנסיונים ומכשירי חיסכון בעשור האחרון התפתחה מגמה כלכלית מתוך הרצון והצורך לייצר אימפקט, שנקראת גם כלכלת האימפקט או קפיטליזם 2.0, שמתייחסת להשקעות שיש להן כוונה ברורה, מוצהרת ומדידה לייצר ערך כלכלי- רווחים כספיים (ROI), תוך יצירת ערך חברתי או סביבתי (SROI). כחלק מהמגמה הזו התפתחה נישה חדשה בעולם היזמות - יזמות אימפקט , הכוללת מודלים עסקיים חדשניים המאפשרים לייצר בלנד של שורות רווח - רווח כלכלי, רווח חברתי ורווח סביבתי, קרנות אימפקט, אקסלרטורים ומאיצי אימפקט, תכניות אקדמיות ועוד. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר קריאה להעמקה נוספת: What is impact? | Simon Hearn and Anne L. Buffardi

מערך תחבורה אלטרנטיבי לאיכות הסביבה והחיים

15 חברות עסקיות שמעסיקות ביחד 10,000 עובדים ועובדות מחליטות להקים מערך תחבורה חצי-ציבורית אלטרנטיבית, במטרה להקל על הפקקים בכניסה, יציאה ותוך תל אביב ולשפר את רווחת העובדים שלהם. 5 תובנות: לחברות עסקיות השפעה עצומה על הסביבה - אחת הסיבות המרכזיות שיש פקקים בכניסה ויציאה מתל אביב היא ריכוז גדול של חברות עסקיות שמעסיקות עשרות עד מאות אלפי אנשים, שרובם נוסעים לבדם ברכב ליסינג שהחברה העסקית מממנת עבורם. התובנה המשמחת היא שמי שיש לו השפעה גדולה יכול גם להביא לשינוי גדול ולפתרון בעיות מורכבות. שיתופי פעולה הן הדרך ההכרחית לפתרון בעיות גדולות - עשו נכון החברות הללו שיצרו שיתוף פעולה בנושא ויצרו יחד את מערך התחבורה עבור העובדים שלהם. ביחד הם ייצרו מערך הרבה יותר יעיל, מהיר, פחות מזהם ומשתלם כלכלית. למה שייסע באותו מסלול גם מיניבוס של חברה אחת וגם מינבוס של חברה אחרת, אם אפשר שייסע רק מיניבוס אחד עם עובדים שגרים באותו המקום ונוסעים לאותו המקום? שינוי תרבות הליסינג - מי שנוסעת בבוקר על איילון לכיוון תל אביב בטח שמה לב שכל המכוניות מסביבה בפקק מכילות רק את הנהג/ת. היו לא מעט נסיונות לעידוד נסיעות קארפול אבל זה נשאר בשוליים. אם מערך התחבורה הזה יהיה מוצלח אנחנו נראה שינוי בהרגלי הליסינג - לעובדים לא יהיה צורך ברכב צמוד ויחסכו גם את שווי המס. המודל העסקי - כל החלטה לאימפקט חברתי וסביבתי יכולה להניע גם צמיחה עסקית - עובדים רגועים יותר הם פרודקטיבים יותר, ואין כמו לחסוך שעת נהיגה בפקקים כדי להתחיל את היום באנרגיות גבוהות. בנוסף, כשאנחנו נוסעים אך לא נוהגים יש לנו זמן חופשי לסמול טוק, שיטוט בפייסבוק או מענה למיילים, מה שיפנה אותנו להיות מפוקסים יותר במשרד. כשלוקחים אחריות על ההשפעה של הארגון על העובדים, החברה והסביבה האימפקט מתרחב - אני לא חושבת שהחברות העסקיות שהגו את מערך התחבורה ישבו וחשבו איך הם יכולים לשפר את רווחתם של תושבי תל אביב או להפחית את זיהום האויר בעיר - אבל אם הפרויקט הזה יצליח הוא לגמרי הולך להביא ל אימפקט חיובי עבור כולם. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר

הקמפיין הנורמלי של בורגר קינג

"המבורגר רגיל או בשרי?" נשאלו הלקוחות הרעבים בסניף בורגר קינג באוסטריה, כחלק מקמפיין "MeatOption#". במסגרת הקמפיין, שארך יום אחד בלבד, הלקוחות נדרשו לבקש באופן ספציפי המבורגר עשוי בשר, במקום ההמבורגר ה-Planet-based. המטרה של הקמפיין הייתה להנכיח את האופציות שקיימות מלבד בשר, לנרמל את האופציה הצמחית ולמקם אותה, גם אם באופן זמני, כברירת המחדל. הצמחי הוא הרגיל, תרצה משהו אחר? תצטרך לבקש. בורגר קינג צילמה את תגובות הלקוחות בסרטון קצר (ועשוי מעולה) שליווה את הקמפיין. נראה שחלק מהלקוחות שמחים לבחור לנסות את המנה הצמחית למרות שלא היו בוחרים בה אם לא היו מציעים להם אותה. חשוב לציין: בבריטניה בורגר קינג חויבה לציין שהמנות הצמחיות עדיין נעשות על אותו גריל יחד עם בשר ומוגשות עם מיונז המכיל מרכיבים מן החי, ולכן אינן רלוונטיות למי שהתזונה שלו צמחונית או טבעונית ( וגם נתבעה על כך ). המבורגר בר-קיימא המהלך של בורגר קינג מצטרף לשורה של פעולות שהיא מייצרת מתוך אסטרטגיית קיימות ברורה ומחויבת אמיתית ליעד שהציבה לעצמה - להפוך 50% מהתפריט שלה לצמחי עד שנת 2030 במטרה להפחית את פליטת גזי החממה שלהם ב-41%. בשנת 2019 בורגר קינג השיקה את Impossible Whopper ומאז בחברה מרחיבים את המחקר והפיתוח של מגוון מנות צמחיות, שכרגע משווקות בעיקר באירופה - ביוני נפתחו בשוויץ 2 סניפי פופ-אפ שהגישו תפריט מלא מבוסס-צמחים בן 14 מנות טבעוניות למשך שבוע (ללא בשר בכלל); בלונדון נפתח פופ-אפ דומה למשך חודש שלם; בצרפת הושק ה מבורגר צמחי כולל גבינה ובייקון טבעוניים ; בספרד נפתח סניף צמחוני לחלוטין בשם Vurger King . מתי אצלנו? בשנים האחרונות בורגר קינג מובילה את תעשיית המזון המהיר כולה לעבר תפריטים מקיימים יותר המורכבים מחומרי גלם צמחיים, יחד עם התחזית ששוק המזון המהיר הטבעוני צפוי להגיע לשווי של 40 מיליארד דולר עד שנת 2028 , מתחולל שינוי אמיתי בכל החברות. לדוגמא, KFC הוסיפה לתפריט שלה עוף-צמחי של חברת Beyond-Meat , מקדונלדס השיקה את ה- McPlant Burger , וגם בארץ אפשר למצוא ברשתות המזון, במסעדות ובדוכני האוכל רחוב אפשרויות צמחוניות וטבעוניות. "אז מה זה נורמלי בכלל?" הקמפיין של בורגר קינג השתמש במנגנון אנושי מתחום הכלכלה ההתנהגותית שנקרא "הטיית ברירת המחדל" המוכיחה שאנשים נמנעים מלעשות פעולה אקטיבית ובוחרים באפשרות שהיא ברירת המחדל, בלשון העם - "זורמים" מבלי לעשות בחירה מושכלת. הפרדוקס הוא שבכך שאנשים בוחרים לא לנקוט בשום עמדה הם בוחרים בעמדה שיש לה אימפקט ממשי. בדרך כלל, משתמשים בתופעה הזו בעלי אינטרסים שונים שמנצלים את הפאסיביות האנושית, אך לעיתים עושים שימוש בהטיית ברירת המחדל גם כדי לחולל שינוי התנהגותי בעל אימפקט חברתי וסביבתי חיובי , כמו בקמפיין של בורגר קינג. אחת הדוגמאות המפורסמות היא בנושא של תרומת איברים. התברר שמדינות בהן האזרחים צריכים לסמן בטופס כלשהו באופן אקטיבי ש אינם מוכנים לתרום את איבריהם במקרה של מוות, זאת אומרת ברירת המחדל היא לתרום, אחוז התורמים מגיע ל- 98%-100%, מספר הגבוה בעשרות אחוזים ממדינות שבהם על מנת לתרום צריך לעשות פעולה אקטיבית (גם אם הפעולה היא וי קטן בטופס). דוגמא נוספת מהארץ היא קרנות הפנסיה ברירת המחדל, או בשמן האחר - קרנות הפנסיה הנבחרות (מלשון - נבחר באופן פאסיבי עבורך), שגם הן עובדות על אותו העיקרון. לסיכום, בורגר קינג יצאה בקמפיין של יום אחד בו הצמחי הוא הסטנדרט, הוא הבחירה המובנת מאליה, הוא ברירת המחדל, הוא הנורמלי והבשר הוא יוצא הדופן, ונתנה לנו הצצה לעבר עתיד בו זו תהיה המציאות. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר

הוייז של שינוי האקלים

כולנו יודעים שאנחנו בתקופה קריטית בעיצומו של משבר אקלים שאנחנו חייבים לעצור כדי שאנחנו, והדורות הבאים, נוכל להמשיך לחיות על פני כדור הארץ. אנחנו יודעים מה הם יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא - אבל האם אנחנו באמת מבינים איפה אנחנו במסלול והאם אנחנו בכלל במסלול הנכון? האם אנחנו יודעים איפה העולם נמצא ביחס למטרות? הכלכלה שלנו משתנה - רכבים חשמליים הופכים לטרנד, טכנולוגיות חדשות לצמצום פליטות בתעשיות כבדות נכנסות לשוק ואנחנו רואים עלייה בייצור אנרגיות מתחדשות. עם זאת, כריתת היערות באמזונס מואצת, זיהום אויר נוצר על ידי תחנות כוח פחמיות שממשיכות להיבנות וכמות הפליטות הכוללת הגיעו לשיא ב-2021. כשיש כל כך הרבה תחומים, נושאים שונים ואינדיקטורים מאוד קשה להבין האם העולם נע לכיוון הנכון? הכלי Climate Action Tracker (CAT) - מנגיש לנו היכן אנחנו נמצאים בדרך לאפס פליטות (Net zero). האתר אוסף את כל הנתונים ומציג אותם במקום אחד, מאפשר לראות מה הם המקורות הגדולים של הפליטות ולעודד פעולות ממוקדות. האתר כולל גם מדריך פעולה עם רשימת הצעדים הקריטיים ביותר שיש לנקוט, הן ברמה האישית והן ברמת התאגידים, ערים, מדינות וברמה הגלובלית. האתר מספק גם הערכה עדכנית של מדיניות הפחתת פליטות של מדינות, של ההבטחות ושל הפליטות בפועל ומשווה אותן למאמץ הדרוש כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס. בנוסף למטרה החשובה של האתר הוא גם עשוי באופן מקצועי, מבוסס נתונים מדעיים, מעוצב, וקל לשימוש. מוזמנים לנסות גם >>> https://climateactiontracker.org/ קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר

הארגון שמשלם לממשלות כדי שלא יכרתו עצים

בשנת 2020 כדור הארץ איבד יותר מ- 30 מיליון דונם של עצים , כולל 10 מיליון דונם של יערות גשם טרופיים. מדובר בעלייה של 12% בהשוואה לשנת 2019. כדי שיהיה סיכוי לשמור על התחממות כדור הארץ מתחת ל- 1.5 מעלות צלזיוס , כריתת יערות חייבת להיפסק. ביום השני של פסגת האקלים העולמית בגלזגו , COP26, יותר מ-100 מנהיגים עולמיים, שחלקם לא לקחו חלק בהתחייבויות הקודמות, כמו רוסיה, ברזיל וסין, התחייבו לעצור הרס וכריתת יערות עד 2030. לשם כך עומדים לשימושם 12 מיליארד דולר מימון ציבורי, ועוד 7.2 מיליארד דולר שיגיעו ממשקיעים במגזר הפרטי המייצגים נכסים מנוהלים של 8.7 טריליון דולר, אשר גם התחייבו להפסיק להשקיע בפעילויות הקשורות לכריתת יערות באופן ישיר ועקיף. תכירו את LEAF קואליציית LEAF , ראשי תיבות של Lowering Emissions by Accelerating Forest finance, היא קואליציה עולמית וולנטרית המחברת בין המגזר הפרטי וממשלות כדי לבטיח מימון לשימור יערות בהתאם לאתגר שינוי האקלים. הקואליציה הכריזה השבוע שגייסה את היעד הראשוני שלה, מיליארד דולר, מחברות כמו אמזון, אייר בי.אן.בי, סיילספורס, יוניליוור, נסטלה, ארנסט אנד יאנג, ברברי, בלקרוק, סאפ, וולמארט ועוד, עבור מדינות המוכיחות מחויבות להגנה על יערות. מודל בר-קיימא ייחודי המודל הכלכלי של ליף הוא מאוד חדשני וכדאי להכיר אותו - המודל משתמש במימון תאגידי, המגיע מחברות עסקיות אשר רוכשות הפחתת פליטות, ומועבר כתגמול לממשלות שיוכיחו שהגנו על אזורים מיוערים. המטרה היא להוות תמיכה מימונית למדינות ומחוזות לפעול להגן על היערות ולמנוע את כריתתן - יצירת אזורים מוגנים חדשים, שיפור האכיפה, הקמת תוכנית, או כדי לתת לתושבים דרך חדשה להרוויח כסף כדי שיוכלו להפסיק לכרות או להרוס יערות. הקואליציה מבטיחה שלמדינות שיש בתחומן יערות תהיה גישה למימון מבוסס ביצועים, שיאפשר להם להשקיע עוד יותר בהפחתת כריתת יערות ובפיתוח בר-קיימא. חיבור בין המגזר העסקי לממשלות החברות המשתתפות בקואליצייה רוכשות הפחתת פליטות כחלק מהתחייבות וולנטרית ורחבה לפעול למען אקלים. החברות יכולות להשתתף רק לאחר דיווח פומבי על הפליטות שלהן, הצבת יעד מבוסס להפחתת הפליטות בהתאמה להסכם האקלים שנחתם בפריז, הצטרפות לקמפיין net zero של האו"ם ומתן דו"ח מבוקר על אופן השימוש בהן. זאת אומרת, שחברות לא יכולות להשתמש במימון הקואליציה כתחליף להפחתת הפליטות בשרשרת הערך הארגונית שלהם. המדינות או המחוזות צריכות להוכיח שהן הצליחו להגן ולשמר את היער לאורך זמן באמצעות תקן עולמי לניטור ומדידה שנקראה TREES , ולאחר מכן היא יכולה לקבל תשלומים שנתיים דרך התכנית. עד כה, 23 מדינות ומחוזות הגישו הצעות לקואליציה. למדינות האלו יש את הפוטנציאל להגן על חצי מיליארד דונים של יער והפחתת הפליטות המוערכת של יותר מ-100 מיליון טון של הפחתת פליטות . התשלומים יתחילו רק לאחר תהליך של שנה בו יוכלו לאמת את הפחתת הפליטות והגנה על היערות. מייסדי הקואליציה אומרים שזו רק ההתחלה והם מצפים להרחיב את הפעילות שלהם בהמשך, אבל ההצלחה ועמידה ביעד גיוס המימון התאגידי היא הוכחה עבורם להיתכנות הקואליציה. מבחינתי, השימוש במודל בר-קיימא כל כך ייחודי כשהמטרה היא משותפת וחשובה עבור כולנו, על רקע ועידת האקלים העולמית, הן עלומות אור משמחות. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר קריאה להעמקה נוספת: https://www.globalforestwatch.org/blog/data-and-research/global-tree-cover-loss-data-2020/ https://thewire.in/world/cop26-on-day-2-nations-pledge-to-cut-methane-stop- deforestation-by-2030 https://www.artredd.org/trees

ועידת האקלים בגלזגו COP26: למה היא כל כך חשובה

אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר אקלים שהשפעותיו מובילות את כדור הארץ לאסון אקולוגי הכולל שיטפונות, שריפות, מזג אויר קיצוני וזיהום, שיגרמו לנזקים נרחבים לרכוש, אובדן פרנסה וחיים. בשלושה העשורים האחרונים, האו"ם מפגיש כמעט כל מדינה בעולם לפסגות אקלים גלובליות - הנקראות COPs (Conference of the Parties) השנה מתקיימת הפסגה השנתית ה-26, ולכן נקראת COP26, אותה מארחת בריטניה בשיתוף עם איטליה, ומתקיימת בגלזגו בימים אלה (31/10/21-12/11/21). יותר מ- 19 מנהיגי העולם הגיעו לסקוטלנד (כולל ראש ממשלת ישראל) יחד עם עשרות אלפי מנהלי משא ומתן, נציגי ממשלה, נציגי עסקים ואזרחים ל-12 ימי שיחות וועידות. ב-2015 התקיימה ועידת האקלים ה-21 (COP21) בפריז, בה נחתם הסכם פריז. בהסכם, עליו חתמו 169 מדינות, החתומות התחייבו לפעול להגבלת ההתחממות הגלובלית כך שלא תעלה ביותר מ- 2 מעלות צלזיוס, עם שאיפה שלא לחצות את רף ה- 1.5 מעלות צלזיוס. המטרות של ועידת COP26 המטרה הכללית היא לפעול למתן את עליית הטמפרטורה העולמית ולוודא שלא עולים מעל 2 מעלות צלזיוס, תוך שאיפה לא לחצות את ה- 1.5 מעלות צלזיוס, מתוך הבנה שהעשור הקרוב הוא קריטי ביותר למניעת אסון אקולוגי רחב היקף בכדור הארץ. המטרות הנוספות של הועידה 1. אפס פליטות פחמן בכל העולם עד 2050 הסכמה גלובלית של המדינות המשתתפות להפחתה ניכרת של פליטות פחמן עד לשנת 2030, וצמצום הפליטות לאפס עד שנת 2050. כדי לעמוד ביעדים האלה המדינות צריכות להאיץ את הפסקת השימוש בפחם, להשקיע באנרגיות מתחדשות, לצמצם כריתת יערות ולהאיץ את המעבר לכלי רכב חשמליים. 2. שיתוף פעולה גלובלי בנושא האקלים אחת המטרות של הועידה היא לסיים את ספר החוקים של פריז, Paris Rulebook, ולהאיץ את שיתופי הפעולה בין המגזרים - ממשלות, עסקים והחברה האזרחית, כדי להגשים את יעדי האקלים באופן יעיל ומהיר. 3. גיוס מימון והפניית משאבים כדי לעמוד ביעדים המדינות המפותחות חייבות לקיים הבטחה שנתנו ב-2015 לגייס 100 מיליארד דולר בכל שנה למימון יעדי האקלים. מוסדות פיננסיים בינלאומיים צריכים לפעול ולעודד הפניית השקעות פרטיות וציבוריות לפיתוח פתרונות בתחום האקלים. 4. הגנה גלובלית על קהילות ומשאבי טבע האקלים כבר משתנה והוא ימשיך להשתנות גם אם תהיה הפחתה משמעותית בפליטות פחמן. אחת המטרות של הועידה היא ליצור שיתוף פעולה גלובלי למתן עזרה למדינות המושפעות כבר עכשיו משינויי אקלים (ויושפעו יותר בעתיד). זה כולל פתרונות הגנה ושיקום של מערכות אקולוגיות, הצבת מערכות אזהרה וחיזוק תשתיות חקלאיות כדי למנוע אובדן בתים, פרנסה וחיים. אין לנו אלא לקוות שבשבועיים הקרובים מנהיגי העולם יבינו את החשיבות והדחיפות של נושא האקלים, ויעשו החלטות ופעולות ממשיות ומשמעותיות לעצירת המשבר המתחולל. יחד איתם, מקבלי ההחלטות במגזר העסקי, וגם כל אחד מאיתנו, יכולים לקחת אחריות על העתיד שלנו ולהתחיל להטמיע שיקולים חברתיים וסביבתיים בהתנהלות שלנו ובקבלת ההחלטות שלנו. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר קריאה להעמקה נוספת: https://ukcop26.org/

תודעת האסטרונאוטית ולמה כולנו צריכים לחיות בתודעה כזו

בקורסים והרצאות שלי אני מלמדת על לקיחת אחריות ויצירת השפעה - עסקית, ארגונית ואישית, כחלק מהמאמץ להילחם בשינוי האקלים, לדאוג לאיכות הסביבה וליצורים החיים על כדור הארץ. יצירת אימפקט ושינוי משמעותי בעולם מתחילה בנו - בפעולות ובבחירות שלנו אבל קודם כל בתודעה שלנו. עד היום התנהלנו וחיינו חיים כמו של בוקרים במערב הפרוע - מותר לצרוך ולהשתמש במה שרוצים כמה שרוצים, לקנות מה וכמה שבא לנו, לקנות חדש גם אם זה לשימוש חד-פעמי כי אנחנו יכולים, לנצל את החלשים ולהרוויח על חשבונם, להשתמש במשאבי טבע כמה שבא לנו, לבזבז כמה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, וכתוצאה מכך- לזרוק כמה שבא לנו ואיפה שבא לנו, לייצר פסולת כמה שיוצא לנו, להשתמש פעם אחת ולהעיף. הכל חופשי. ולאן הגענו כשאנחנו מתנהלים מתודעה של בוקר במערב הפרוע? עכשיו אנחנו מבינים את הנזק שנגרם לכדור הארץ ולקהילה הגלובלית. אנחנו מבינים שאנחנו חייבים לקחת אחריות על ההשפעה שיש לנו בכל בחירה שאנחנו עושים - הדרך בה אנחנו מוציאים כסף, מכניסים כסף ומשקיעים כסף. בשביל להתנהל באחריות אנחנו צריכים לאמץ תודעה אחרת - תודעה של אסטרונאוטית. לחיות כמו בספינת חלל תדמיינו שאתם עולים על ספינת חלל עם עוד 4 חברי צוות שהם הקהילה שלכם לחודשים הבאים, הם האנשים שתחלקו איתם את החיים שלכם ויותר מזה - החיים שלכם תלויים בהם והם תלויים בכם. כשאנחנו מתכוננים לטיסת החלל שלנו אנחנו לוקחים בספינת החלל רק מה שאנחנו חייבים כדי לשמור על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו - כמות מדויקת של אוכל, שתיה, בגדים, דלק וכו'. אם ניקח יותר, נייצר יותר פסולת, אין לנו איפה לזרוק אותה בתוך ספינת החלל, נצטרך לחיות עם הפסולת וזה לא נעים. כל המערכות בספינת חלל הן בנות קיימא - מערכת המים, האינסטלציה, הקירור/חימום ועוד. הספינת חלל לא מחוברת לשום תשתית - אי אפשר לשאוב מים משום מקום וגם אי אפשר לטמון פסולת בשום מקום. בספינת החלל משתמשים במינימום שצריך - אם נבזבז מים יותר ממה שצריך - לחברי צוות האחרים לא יהיה מים, אם לא יהיה מספיק מים עבורם - הם לא ישתו, אם הם לא ישתו מים - הבריאות הפיזית שלהם תדרדר, אם הם לא ירגישו טוב - הם לא יתפקדו בצורה מיטבית בתפקיד החשוב שלהם בספינת החלל, ואם הם יעשו טעויות - יכול להיות שכולנו נמות. כולנו חיים במערכת חיים אחת גם בחיים על כדור הארץ אנחנו חיים במערכת גומלין גלובלית אחת. האינטרס שלנו, כדי שיהיה לנו טוב, הוא שכל חברי הקהילה שלנו יהיו בבריאות פיזית ונפשית טובה, שתהיה להם גישה ושיוויון הזדמנויות לחינוך טוב, שיהיו במצב פיננסי טוב, שיהיו להם מים ואויר נקי, אוכל מזין ובריא ושכל צריכהם יסופקו (ושל הדורות הבאים אחריהם). ולמה זה אינטרס שלנו שלכולם יהיה טוב? אם אנחנו מסתכלים על הקהילה הלוקאלית הקטנה שלנו, אנחנו רוצים שהרופאה שלנו לא תדאג מבעיות כספיות כשהיא מטפלת ומנתחת אותנו, ושהמורה לא יהיה רעב כשהוא אחראי על הילדים לשעות ארוכות, ושהשוטרת לא תסבול מכאבים בזמן שהיא שומר על הסדר והביטחון הציבורי. זה אינטרס של כולנו. ואם אנחנו מסתכלים על הקהילה הלגובלית הגדולה שלנו, אנחנו כבר יודעים שאם יש שריפות באוסטרליה - זה משפיע גם עלינו. אם הדבורים נכחדות - זה משפיע גם עלינו. אם ילדים מנוצלים במפעלים בבנגלדש- זה משפיע גם עלינו. אם אדם אחד בסין חולה בוירוס מסתורי שלימים יהפוך למגיפה הגדולה ביותר ב-100 השנים האחרונות - זה בהכרח משפיע גם עלינו, ועל כל העולם. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר

אירועי חדשנות אימפקט מכל העולם במחשב שלך

#הזדמנויות_קורונה לקורונה יש גם יתרונות - היא האיצה בנו לעבור טרנספורמציה דיגיטלית שמאפשרת לנו להיות בכל מקום בעולם בכל זמן, ואפילו בכמה מקומות בו זמנית! בזכות הקורונה כנסים ואירועים בכל העולם הפכו וירטואלים ואנחנו יכולים להשתתף ולהנות מהם בלי לצאת מהבית, בלי לבזבז ימי עבודה יקרים או לעלות על טיסות מזהמות. נצלו את ההזדמנות הזו - תוך כמה חודשים הכנסים יחזרו להיות פיזיים ורחוקים אספתי עבורכם אירועים מעניינים בתחום האימפקט מכל העולם שמתקיימים השבוע במחשב האישי שלכם: >>Starting Good - Virtual Summit | 11-20/05/20 עשרה ימים בהם מומחים מתחום החדשנות אימפקט, יזמות חברתית וסוכני שינוי יעבירו סדנאות ושיחות בנושאים שונים. ההרשמה חופשית>> https://www.starting.gd/
>>Building a Just and Resilient Business Future: COVID-19 and Beyond | 12/05/20 | 18:00 (שעון ישראל) וובינר של IDEO בשיתוף Fortune, the Stanford Social Innovation Review, Vodafone Americas Foundation. הרשמה חופשית >> https://ideo.zoom.us/webinar/register/WN_3vycPqnLTg67YhwEKNjkRQ
>>Gender Data Series: Mitigating the impact of COVID-19 on women and girls | 12/05/20 | 18:00 שעון ישראל אירוע של Devex בשיתוף עם Facebook עשר סדנאות בנושאים הקשורים למגדר שהמגפה הציפה והאופן שבו נתונים ודאטה יכולים לסייע למענה נכון במגפה הנוכחית והעתידית. >>How to Lead Before, During, and After A Crisis | 19/05/20 | 19:00 שעון ישראל הכנס כולל פאנל של מומחים והשתתפות בדיונים בקבוצות קטנות . הרשמה חופשית>> https://mo-summit.com/
Sustainable Brands Leadership Summit | 01-02/06/2020 יומיים של הרצאות בנושא הכלכלה הבאה - כלכלה הבנויה סביב ההון החברתי ומערכות מתקדמות הבונות עתיד טוב יותר לכוכב הלכת שלנו דרך מנהיגות לעולם טוב יותר. הרשמה חופשית>> https://sustainablebrands.com/conferences/sustainablebrands-2020/program/virtual-leadership-summit/

כלכלה מעגלית והתפקיד של עיצוב ותכנון

לפני כמה שבועות פורסמה הידיעה שפיליפינים החזירה, לאחר ויכוח של 6 שנים, 1,500 טונות של פסולת בחזרה לקנדה. קנדה שלחה את הפסולת למיחזור בפיליפינים, אך התברר כי מדובר בפסולת ביתית רגילה שלא ניתנת למיחזור. קנדה סירבה לקבל את הפסולת חזרה ו69 מכולות מלאות אשפה נתקעו בנמל בפיליפינים למשך כשש שנים. [הידיעה ב'הארץ'] מי אחראי על המיחזור? מדינות מערביות רבות שולחות אשפה למיחזור במדינות מתפתחות ועניות. 50% מפסולת הפלסטיק של ארה"ב מגיעה אל מלזיה, ובנוסף פסולת מבריטניה, אוסטרליה, יפן, צרפת, קנדה, בלגיה, וגרמניה (וכנראה עוד מדינות). הידיעה הזו גרמה לי לחשוב על המודל הקיים בו פסולת פלסטיק היא בעיה של המדינה. הרי, המדינה היא לא זו שייצרה את מוצרי הפלסטיק, היא גם לא זו שמכרה אותם או הרוויחה עליהם, למה היא זו שצריכה לטפל בו ולשאת בהוצאות? איזה תמריץ יש לבעלי המפעלים וליצרני המוצרים להפסיק את השימוש בפלסטיק אם ברגע שזה יוצא מהמפעל שלהם הם לא נושאים באחריות או בעלויות? היצרנים משתמשים בפלסטיק למוצרים שונים ולאריזות שונות ואנחנו רוכשים את זה בלית ברירה כמעט. מאוד קשה ללכת לסופר או לקניון ולמצוא סל מוצרים שאינו מכיל אריזה מפלסטיק או ניילון, פשוט כי כנראה שזה הפיתרון הקל והזול עבור היצרנים, ואף אחד לא דורש מהם לקחת אחריות או לשלם על זה. ומי נתקע עם המון פלסטיק בבית? אנחנו, הצרכנים, שמגלגלים את זה אל רשויות המדינה. ומי משלם על המיחזור? אנחנו, הצרכנים, שכספי המיסים שלנו מממנים את הטיפול בפסולת. ובקיצור, הם מרוויחים, אנחנו משלמים, עניי העולם סובלים וכדור הארץ נהרס. לעצב עולם טוב יותר כולנו התרגלנו כבר שהבגדים שאנחנו קונים מתבלים מהר יותר מבעבר, שמכשירי החשמל מתוכנתים להתקלקל יום אחרי שהאחריות יצרן מסתיימת ושנעליים מחזיקות בדיוק לעונת אחת. ולא, זה לא סתם בראש שלכם, כשלמדתי עיצוב טקסטיל בשנקר הסבירו לנו על ההבדלים המכוונים בין איכויות הבדים שהיו מייצרים פעם לבין איכות הבדים שמייצרים היום בתעשייה. ומה עושים עם בגדים ומצעים שפשוט התבלו ואי אפשר להשתמש או להעביר ליד שנייה? בבתי ספר לעיצוב (למדתי גם בבצלאל (עד 2010) וגם בשנקר (עד 2015)) לא מלמדים אחריות חברתית או סביבתית. לא מתעסקים בסוגיות של אתיקה ומוסר בתהליך העיצוב או הייצור ובטח שלא לאחר השימוש. למשל, מן הראוי שבמהלך 4 שנות לימודים אינטנסיביים בעיצוב טקסטיל, יעלה נושא הניצול במפעלי ייצור הטקסטיל במזרח- אבל לא, לא עלה. אפילו לא פעם אחת. דוגמא נוספת, רק אחרי מחאה ומאבק של סטודנטים ופעילים חברתיים ביטלו את "קורס פרוות" בשנקר (ב2014) אבל השאירו את "קורס עור". למרות שבקורס חומרים למדנו שדמוי העור והפרווה היום כל כך איכותיים, מתוחכמים, נעימים ויפים שאין שום סיבה להמשיך להתמש בחומרים מן החי. התמונה של ים המלח לקוחה מפה: http://arvindpariti.blogspot.com הסקיצה והסריג הם שלי. עיצוב מעגלי נייק, יחד עם סטודנטים וסגל של האוניברסיטה לאמנות של לונדון, ובהשראת Global Fashion Agenda יצרו מדריך שנקרא "Circularity: Guiding the Future of Design" . המטרה של המדריך היא ליצור מוצרים שחיים יותר זמן, עם מחשבה על היום שאחרי. נייק לא עשו את המדריך הזה עבור המעצבים שלהם. זאת אומרת כנראה שגם למעצבים שלהם, אבל המדריך הזה נפרש על גבי אתר שלם וייעודי לזה, וניתן להורדה כ-PDF, במטרה לספק למעצבים ולמפתחי מוצרים שפה משותפת של מעגליות. זו דוגמא נהדרת ליצירת ערך משותף, כחלק מאסטרטגיה עסקית- חברתית- סביבתית של נייק. לא מדובר בפעילות שמנותקת מהעשייה העסקית שלהם, אלא אסטרטגיה חברתית-סביבתית שמוטמעת בתוך האסטרטגיה העסקית-כלכלית. בדרך הזו, נייק מוסיפים ערך לחברה שלהם, גם חברתי וגם כלכלי, וממצבים את עצמם, גם בתחום הזה, כאוטוריטה. מדובר במדריך סופר כנה, מפורט ועשיר, שניכר כי הושקעו בו המון שעות של מחקר, פיתוח מתודות, כתיבה, עריכה, עיצוב, צילום ועוד ועוד. וכמו כל דבר של נייק - הוא עשוי פשוט טוב, יפה, ברור ואיכותי. המדריך מורכב מ- 10 פרקים : בחירת חומרי הגלם, מחזור המוצר (חשיבה על היום שאחרי), צמצום פסולת, התפרקות ופירוק, כימיה ירוקה , שיפוץ, ורסטליות של המוצר, עמידות, אריזות מעגליות ואף פרק שלם מוקדש למודלים עסקיים חדשים מתוך ההבנה שלהם שהאסטרטגיה הזו צריכה להיות מגובה במודלים עסקיים. מדהים, כבר אמרתי? כל פרק מתחיל בסרטון קצר, לאחריו יש שאלות מנחות לחשיבה ומענה לפני או במהלך פיתוח ועיצוב המוצר, לצד מקרי בוחן אמיתיים של חברות מוכרות (Eileen Fisher ,Levis, FashNerd ועוד) ולבסוף הצעות להשראה. מושלם. התובנות שלי: 1. הנושא של קיימות ועיצוב ותכנון מעגלי חייבים להיכנס לתכניות הלימודים במקצועות העיצוב. וכן, גם הנושא של אחריות חברתית - מי מייצר את חומרי הגלם ובאיזה תנאים? חייבים ללמד סטודנטים לשאול את השאלות האלה. 3. מעצבים ומתכננים חייבים להרכיב משקפיים נוספות, ללמוד לשאול שאלות, ולהכניס שיקולים חברתיים וסביבתיים לתוך קבלת ההחלטות העיצוביות-תכנוניות שלהם. חייבים. קיימות כמנוע לצמיחה עסקית אתם רוצים להטמיע את עקרונות הקיימות בארגון ולהוביל שינוי אמיתי, אנחנו כאן כדי לקחת אתכם צעד קדימה וליצור יחד איתכם אימפקט משמעותי בעולם. עם נסיון של מעל ל-10 שנים בתחום הקיימות והאימפקט, אנחנו מציעים ייעוץ וליווי בתחום ה-ESG, הקיימות והאימפקט לצד קורסים והדרכות לארגונים עסקיים וציבוריים, ליזמים ויזמיות ולאקסלרטורים ותכניות יזמות. אנחנו נעזור לכם למקסם את הערך הסביבתי והחברתי, לצד העצמת הביצועים והצמיחה הכלכלית, ההתמחות שלנו במודלים עסקיים היברידים מאפשרת להפוך כל פרויקט סביבתי או חברתי למודל כלכלי בר-קיימא שמקדם את הארגון שלכם לצמיחה והשגת המטרות. נשמע מעניין? דברו איתנ ו! הצטרפו אלינו ל קהילת האימפקט בפייסבוק רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו ? כאן יוצרים קשר

האסטרטגיה העסקית של העולם החדש

הרשות לחברות ממשלתיות מיישרת קו עם המגמה העולמית ומקדמת תכניות בעלות ערך משותף וקושרת אותן לבונוסים השנתיים של החברות. יעקב קוינט, מנהל רשות החברות, הנחה את הדירקטוריונים לדון במיזמים בעלי ערך משותף, בהם המטרות העסקיות-כלכליות משיאות גם תועלות חברתיות, סביבתיות או לאומיות. "הערך המשותף אינו בגדר פילנתרופיה או אף אחריות תאגידית, אלא שהוא כאמור נועד לייצר ערך כלכלי בד בבד עם הערך החברתי" הוא כותב. הרשות הגדילה והציגה לחברות הממשלתיות דוגמאות למיזמי ערך משותף בעולם וצירפה רשימת רעיונות לשיתופי פעולה עם ארגונים חברתיים וציבוריים בארץ. מספר תובנות: 1. מדובר במגמה עולמית - קרנות מדד ידועות כמו סטייט סטריט, ואנגארד ובלק רוק החלו לדרוש מחברות למנות נשים ונציגי מיעוטים אתניים לדריקטוריון ולהתחיל להתייחס לשאלות כמו ערך, ייעוד ותועלות לטווח ארוך. 2. עוד בעולם - מרטין ליפטון, קפיטליסט מושבע, שיגר לפני כמה חודשים מכתב ללקוחותיו - תאגידים, גופים מוסדיים וקרנות ענק והסביר כי על הדריקטוריונים לדאוג לרווחת כל בעלי העיניין - עובדים, ספקים, לקוחות והקהילה בכללותה. ליפטון כתב שיש לעלות את המודעות ל ESG ראשי תיבות של סטנדרטים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי. 3. שמחה לקחת חלק ולעבוד לצד נשים מוכשרות שמובילות את המהלך הזה באוניברסיטת תל אביב, מגבשות אסטרטגיה חברתית-סביבתית-לאומית בגוף כזה גדול וחשוב באופן דמוקרטי ודואגות ליישמה לטובת החברה בישראל. 4. לא רק שתועלות חברתיות-סביבתיות לא פוגעות ברווח הכלכלי, להיפך - אסטרטגיה חברתית היא מנוע לצמיחה, ליצירת חדשנות, פיתוח מקורות הכנסה חדשים ושיפור הפיריון. 5. לאסטרטגיה כזו יש אדוות השפעה נוספות: יחסי ציבור חיוביים, שיפור דעת הצרכנים והמשקיעים על החברה, שיפור רמת שביעות הרצון של העובדים ועוד. לכתבה: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001285626

הסטורי של אווה - בזוי או ראוי?

גם אני הרגשתי כיווץ בבטן כשראיתי שלט ענק בתל אביב בגווני ורוד וצהוב שמתנוססת עליו המילה שואה, אבל כבר כשיצאו הקטעים הראשונים של הסטורי של אווה הבנתי שמדובר במשהו אחר. המון ביקורת הופנתה כלפי הפרויקט- יש הטוענים שמדובר בזילזול והוזלת השואה, שזה לא צריך להיות במקום של לייקים, סלפי ולבבות, אחרים חוששים שהנוער לא יבין שאז לא היה אינסטגרם או שיתחילו לעשות סלפי במחנות השמדה. התובנות שלי: 1. אינסטגרם הוא רק כלי. הוא לא טוב או רע - הוא ערוץ, וככזה אפשר דרכו לפרסם, לחשוף ולעלות מודעות לדברים חשובים או לדברים חשובים פחות. הפעם הם בחרו בדבר חשוב מאין כמותו. 2. כמו שעוסקים בשואה בכל מדיום אחר - קולנוע, סדרות טלויזיה, ספרים ועוד - אין סיבה לא לעסוק בשואה וליצור תוכן במדיום בעל ההשפעה והחשיפה הגדולה ביותר היום (בגילאי בני נוער). למה לא לדבר על השואה היכן שהנוער נמצא היום, כל עוד זה נעשה בצורה מכבדת ורצינית? פעם הנוער היה שורץ בקולנוע, היום הם באינסטגרם. מה ההבדל? 3. השואה קיימת באינסטגרם הרבה לפני אווה - כנראה שפתיחת פרופיל האינסטגרם של אנה פרנק לא לווה בקמפיין אגרסיבי ושלטים במרכז תל אביב, אבל החל מאפריל 2015 העמוד שנפתח על שמה מעלה תמונות שלה ושל משפחתה ותוכן נוסף שקשור אליה ואל השואה. 4. אני הולכת לדבר על הסטורי של אווה בהרצאה שלי "שיווק ככלי לשינוי חברתי בעידן החדש", כי זו דוגמא נהדרת לשימוש בכלים שיווקיים קיימים למטרות חברתיות וחשובות. ואם הכלים קיימים למה שלא נעשה איתם גם טוב ונעלה מודעות לדברים כל כך חשובים? 5. זה לא משנה מה נגיד, הבית הלבן שיתף את הסטורי של אווה (וגם גל גדות), הניו יורק טיימס כתב על זה (וכל מגזין נחשב בעולם כתב עליהם), מניחה שגם דובר ברבות ממהדורות החדשות בעולם, נכון לכרגע כמעט חצי מיליון עוקבים אחרי הסטורי של אווה- הם את המטרות שלהם השיגו.

יזמות אימפקט: היתרונות המובהקים של המיזם

בלוק היתרונות המובהקים הוא האחרון בלין קנבס (Lean Canvas), והוא גם הכי קשה לפיצוח. אחרי שהבנו מי הם קהלי היעד השונים של המיזם וזיהינו והגדרנו מה הבעיה האמיתית איתה הם מתמודדים, אחרי שיצרנו פיתרון חדשני וטוב עבורם בעל הצעת ערך ייחודית , אחרי שגיבשנו ערכי מדידת הצלחה , החלטנו על דרכי תקשורת מיטיבים והבנו מה העלויות ו ההכנסות הצפויות - הגיע הזמן להסתכל רגע פנימה, לנתח את הסביבה הפנימית שלנו ולענות לעצמנו על השאלה - "למה אנחנו?" כשאנחנו מדברים על יתרונות מובהקים אנחנו לא מדברים על יתרונות תחרותיים, כי במציאות של היום הסביבה התחרותית משתנה מהר ויתרונות תחרותיים של היום יכולים להיות החסרונות של המחר. במיזם אימפקט, כמו בכל שלב ושלב בלין קנבס, אנחנו צריכים לחשוב על היתרונות שלנו פעמיים - פעם אחת להבין מה הם היתרונות המובהקים בהקשר למודל העסקי ומה הם היתרונות המובהקים בהקשר למודל החברתי או הסביבתי. למה דווקא אנחנו יכולים לפתור את הבעיה החברתית הזו ולהוביל לשינוי? מה יש בנו, בארגון שלנו, בצוות שלנו, שמהווה יתרון בנושא? מה היתרונות שלנו בייצור והענקת הצעת הערך העסקית ללקוחות שלנו? היתרונות העסקיים לא יכולים להישען על היתרונות החברתיים-סביבתיים (ולהפך, אלא אם מדובר במקרה שמודל האימפקט משפיע ישירות על הפיתרון המוצע והצעת הערך. גם מודל האימפקט חייב לעמוד בפני עצמו ולהיות בעל יתרונות מובהקים משלו, על מנת שהמיזם יצליח גם במישור הזה. מה יש בך שאין באחרים? יתרונות מובהקים הם אלה שיש רק לנו ואף אחד לא יכול להעתיק אותם בקלות או לקנות את זה. אלה כמה דוגמאות של יתרונות מובהקים - ידע מעמיק בנושא הרלוונטי, מיומנות קריטית לתחום של הבעיה, מיתוג כמומחה או אוטוריטה בתחום, צוות מהחלומות, השפעה גדולה ברשת, קהילה, שותפים ושותפויות אסטרטגיות. מה הוא הדבר שמעמיד אתכם במקום שאתם מבינים טוב יותר את הבעיה, יכולים לייצר טוב יותר את הפיתרון ולהמשיך ולחדש פתרונות נוספים בעתיד? שאלות מנחות מה גורם למיזם להתבלט? מה מעמיד את המוצר/ שירות מעל לאפשרויות האחרות הקיימות בשוק? מה הם הנכסים של המיזם ושל היזמים/ות שלא ניתן להעתיק בקלות? מה הדבר שעוזר לכם להבין טוב יותר את הבעיה, לייצר פתרון טוב יותר ולהמשיך ולחדש כל הזמן?

[פוסט תשיעי בסדרה] Lean Canvas: ערוצי תקשורת

הפוסט השמיני בסדרה: תזרים ההכנסות הפוסט העשירי בסדרה: יתרונות ערוצי התקשורת הם הערוצים דרכם קהלי היעד שלנו ייחשפו אלינו, יקנו מאיתנו ויישארו עימנו בקשר. בבלוק הזה אנו נתאר איך אנחנו מתכוונים להגיע אל קהל היעד, לתקשר איתו, לעזור לו להעריך את הפתרון שלנו ולרכוש מאיתנו. ערוצי התקשורת הם חלק חשוב בפיתוח הזדמנויות עסקיות. דרך ערוצי התקשורת אנחנו יוצרים מערכת יחסים עם הלקוחות שלנו. עיצוב מערכת היחסים עם הלקוחות תשפיע על החוויה הכוללת שלהם מהמוצר או השירות שלנו, עלינו ליצור את החוויה הטובה ביותר עבורם. [חינם] להורדת המדריך המלא לבניית מודל עסקי חברתי סוגי ערוצי תקשורת הערוצי תקשורת שלנו עם הלקוחות שלנו יכולים להיות פיזיים ויכולים להיות דיגיטליים. הערוצים הפיזיים שאנחנו יכולים להשתמש בהם הם חנות או נקודות מכירה, פגישות אחד-על-אחד, כנסים, הרצאות, אירועים ועד חלוקת פליירים או קופונים וכו'. ערוצי התקשורות הדיגיטליים שעומדים לרשותנו הם רבים - חנות וירטואלית, מדיות חברתיות, אפליקציות, טלמרקטינג, וואטסאפ, בלוג, פודקאסט ועוד. אנחנו רוצים לתקשר עם הלקוחות שלנו בצורה מיטבית, ולכן נבחר את הערוצים הנוחים והטובים ביותר להם. באיזה ערוץ הלקוחות שלנו רגילים לתקשר? איפה אנחנו יכולים למצוא אותם? 3 תקופות זמן של קשר עם קהל היעד לפני שהפכו ללקוחות – אנחנו רוצים שקהל היעד ייחשף אלינו ואל המוצר או השירות שלנו, שיהיה מודע לקיומנו ולעזור לו להעריך את הפתרון והצעת הערך הייחודית שלנו. בזמן הפעילות החברתית או הרכישה - קהל היעד פוגש באנשי הצוות או באנשי המכירות או נכנס לאתר/ אפליקציה שלנו. לעיתים הרכישה לא מתבצעת ישירות מאיתנו. מה הם כל הדרכים בהם אנחנו מאפשרים לרכוש מאיתנו? מה הם כל הדרכים לקבל מאיתנו את הצעת הערך החברתית שלנו? לאחר הפעילות החברתית או הרכישה- אנחנו רוצים לספק תמיכה, לקבל משוב, לשמור על קשר ולתת להם סיבות להמליץ עלינו ואף להמשיך ולרכוש את המוצר או השירות. איך אנחנו ממשיכים לתת תמיכה למוטבי הפעילות החברתית? המדריך המלא ליזמים חברתיים נתאים את התוכן לזמן, לקהל היעד ולערוץ בכל אחת מתקופות הזמן אנחנו נשתמש בערוצים שונים על מנת לתקשר ביעילות עם קהל היעד שלנו. אנחנו גם נשתמש בערוצי תקשורת שונים בשביל להגיע אל קהל היעד החברתי וערוצים אחרים כדי להגיע אל קהל היעד העסקי. התוכן והמסרים צריכים להיות מותאמים אישית לכל קהל יעד ולכל ערוץ בנפרד. זיהוי ערוצי התקשורת המיטבים הוא קריטי, אנחנו רוצים שקהל היעד שלנו ייתקל בנו, ישמע עלינו, ידע מה אנחנו מציעים ושיהיה מרוצה מהשירות ומהתקשורת איתנו בכל שלב ושלב. שאלות מנחות איך קהל היעד יישמע עלינו או ייחשף אלינו? איפה אנחנו יכולים "לפגוש" את קהל היעד שלנו בקבוצות? איפה הוא מבלה, מה הוא קורא, איפה הוא נמצא בדרך כלל? איך אנחנו עוזרים לקהל היעד להעריך את הצעת הערך שלנו? איך אנחנו עוזרים לו להעריך את האמפקט החברתי שלנו? האם קהלי היעד שולטים בטכנולוגיה? האם הם יודעים קרוא וכתוב (ובאיזו שפה)? האם הם ניידים? רצוי לחשוב על נגישות כבר מההתחלה. כיצד אנחנו מאפשרים ללקוחות לרכוש מוצרים ושירותים מאיתנו- האם אנחנו מוכרים להם ישירות? עם מי נוכל לשתף פעולה כדי להרחיב את נקודות המכירה? איך אנחנו מספקים תמיכה לאחר המכירה? איך אנחנו שומרים על קשר כדי שיחזרו ויקנו? מה המידע שקהלי היעד שלנו צריכים או רוצים לאחר מכן? איך נוודא את שביעות רצונם?

[פוסט שמיני בסדרה] Lean Canvas: תזרים ההכנסות

תזרים ההכנסות הוא האסטרטגיה של הארגון ליצירת הכנסות ורווחים. בשלב הזה אנחנו בודקים מה הם מקורות ההכנסה , מה צפי ההכנסות והאם ההכנסות יהיו מספיקות כדי לכסות את העלויות לייצר רווחים למיזם. תזרים ההכנסות צריך להיות בהיר וברור ככל האפשר. לכן, לא מספיק לרשום מה הם מקורות ההכנסה השונים, חשוב לציין גם את התמחור למוצר או השירות ואת תחזית מחזורי ההכנסות מכל מוצר ומכולם יחד. תזרים ההכנסות בעסק חברתי הוא זה שמאפשר לנהל את העסק ובמקביל לקיים את הפעילות החברתית. תזרים הכנסות הכרחי לבניית יציבות והמשכיות עסקית וחברתית לאורך זמן ויצירת שינוי חברתי משמעותי. מעצם הגדרתו, עסק חברתי מייצר את רוב הכנסותיו מהפעילות העסקית. עם זאת, הוא צריך לייצר גם רווחים חברתיים, ובשביל שזה יקרה עלינו להבין מה הן העלויות של הפעילות החברתית ומה המציאות בסביבה העסקית. [חינם] להורדת המדריך המלא לבניית מודל עסקי חברתי הבנה מעמיקה של השוק - מה קורה אצל אחרים? הדבר הקריטי ביותר הוא בדיקה מעמיקה של הענף העסקי בו רוצים להקים את המיזם. מה אנחנו יודעים על המציאות העסקית של הענף? על פוטנציאל יצירת הרווחים? האם שולי הרווח גבוהים מספיק לממן את העלויות העסקיות והפעילות החברתית? שיקוף והבנה של המציאות יכולה להועיל בקבלת ההחלטות. אם לעסק כלכלי-פרטי בענף יש פוטנציאל נמוך להצליח, לעסק חברתי באותו תחום כמעט ואין סיכוי לייצר מספיק רווח כדי לכסות את עלויות הפעילות החברתית ממכירת מוצרים או שירותים בלבד וללא מקורות הכנסה משמעותיים נוספים. הנחה כי למודל החברתי אין עלויות נוספות או שהעלויות אפסיות היא מוטעית, אותו הדבר לגבי מחשבה שעסק חברתי יכול להצליח היכן שעסק כלכלי נכשל בגלל היותו חברתי בעל ערך מוסף. המודל הכלכלי של העסק החברתי חייב להצדיק את עצמו בכוחות עצמו. המדריך המלא ליזמים חברתיים אם תזרים ההכנסות הוא האסטרטגיה שלנו ליצירת רווחים, מודל התמחור הוא הטקטיקה בה נשתמש על מנת לקבוע את המחירים בעסק. על מנת לגשת למלאכת התמחור עלינו להבין מה הערך שהמוצר שלנו מייצר עבור הלקוחות, כמה הבעיה גדולה ללקוחות וכמה הם מוכנים לשלם עבור הפיתרון. לבסוף, נוכל לאמת את הנתונים על ידי בדיקה של השוק - כמה הלקוחות משלמים היום על הפיתרון? איזה ערך הם מקבלים בתמורה? כיצד הם משלמים? בדיקה נוספת יכולה להיות - כמה הלקוח משלם על כך שאין לו פיתרון ראוי לבעיה? שאלות מנחות כמה הלקוחות משלמים היום על הפיתרון? איזה ערך הם מקבלים בתמורה? כיצד הם משלמים? כמה הלקוח משלם על כך שאין לו פיתרון ראוי לבעיה? איזה יתרונות של המוצר יעודדו את הלקוחות לשלם עבורו? מה היכולות של הלקוחות לשלם? האם אנחנו יכולים לפרק את התזרים להכנסות שהגיעו מהפעילות העסקית והכנסות שהגיעו מהפעילות החברתית? מה תזרים ההכנסות הפוטנציאלי של עסק דומה בענף? האם נוכל לכסות בעזרתו גם עלויות חברתיות? איזה מקור הכנסות מתמשך יכול להיות קשור גם לרווח החברתי שאנחנו מייצרים ואיך אנחנו מעריכים את זה? רוצה שאבנה איתך מודל עסקי - חברתי נכון?

[פוסט שביעי בסדרה] מבנה העלויות

מבנה העלויות מתייחס לכל סוגי ההוצאות והעלויות שנובעות מהפעלת העסק והיחס בינהן, ונותן לנו תמונה רחבה לעלות הכוללת של ייצור הערך, אספקתו ללקוח וייצור הכנסות. לאחר הגדרת מבנה העלויות נוכל לבדוק אל מול תזרים ההכנסות הצפוי (הבלוק הבא במודל) האם המודל העסקי-חברתי שלנו הוא בר-קיימא (ההכנסות עולות על ההוצאות) או שיש לחזור ולהכניס שינויים במודל כך שהמספרים יתאימו. מבנה העלויות משמש לנו גם ככלי לקביעת מחירים , לשליטה בהוצאות ולניהול טוב יותר של תזרים העסק ולכן הוא שלב מאוד חשוב. בהגדרת מבנה העלויות יש לנו שני סוגים של עלויות: עלויות קבועות ועלויות משתנות. עלויות קבועות הן העלויות שנותרות ללא שינוי ביחס להיקף העבודה והפעילות העסקית או החברתית. דוגמאות לעלויות קבועות הן שכירות של מקום פיזי (כולל ארנונה ומיסים נוספים), עלויות ביטוח, שכר הנהלה וכו'. עלויות משתנות הן העלויות הקשורות בקשר ישיר עם היקף המוצרים או השירותים שסופקו. דוגמאות לעלויות משתנות הן עלויות חומרי גלם, עלויות משלוח, עמלות סליקה וכו'. איך להבדיל בין עלויות קבועות לעלויות משתנות נגיד והעסק שלנו הוא מספרה לכלבים - יש לנו מקום פיזי עם אמבטיה גדולה וכל סוגי השמפו והסבון המיוחדים לכלבים. המספרה שלנו פתוחה בין השעות 08:00 בבוקר ועד 18:00 בערב, ובכל חצי שעה מגיע לקוח-כלב אחר. יום אחד, כמה דקות לפני 18:00 בערב מגיעה לקוחה-פודלית שלא קבעה תור אבל מבקשת מאיתנו שנקבל אותה בכל זאת כי יש לה דייט חשוב והיא חייבת לסדר את התלתלים. אנחנו כמובן מסכימים מיד, כי דייט זה דייט ופודלית עם תלתלים מבולגנים זה באמת לא כיף. כדי להבין מה הן העלויות המשתנות במספרת הכלבים שלנו עלינו לחשב את העלויות הישירות במתן השירות ללקוחה-הפודלית הספציפית הזו. האם עלויות החשמל שלנו עלו כי באותו יום נשארנו עד 18:30? האם שילמנו יותר ארנונה? האם עלויות הביטוח שלנו עלו? כנראה שלא. מה כן - העלויות הישירות הם בחומרי הגלם (כמה מרכך צריך לתלתלים של פודל?), עלות הסליקה אם הייתה כזו, ועלות שכר עובדים. יכול להיות ששכחתי משהו, אף פעם לא הסתפרתי במספרה של כלבים:) [חינם] להורדת המדריך המלא לבניית מודל עסקי חברתי עלויות עסקיות לצד עלויות חברתיות מבנה העלויות צריך לקחת בחשבון את העלויות ייצור של הפיתרון העסקי ואת העלויות של הפעילות החברתית. אנחנו צריכים להבין מה העלויות הנדרשות להמשך הפעילות של המודל העסקי, ולפרק איזה מהעלויות הן תוספת עקב הפעילות החברתית. העלויות החברתיות הן אף פעם לא אפסיות או לא מורגשות. עלויות של המודל החברתי יכולות להיות- הכשרה ארוכה יותר, תמיכה (עלויות צוות תומך), פרודקטיביות נמוכה, ביצועים נמוכים יותר, יותר הפסקות, פחות שעות עבודה לעובד, ליווי סוציאלי, הדרכה מקצועית לצוות המנהל, הוצאות שכר גבוהות יותר, עלויות חומרי גלם גבוהות יותר, עלויות הערכה ומדידה של האימפקט החברתי, עלויות סחר הוגן ועוד. עלויות עסקיות אפשריות- מלא, משכורות, ציוד מכונות וכלים, תקשורת, ביטוחים, הוצאות משרדיות, שיווק ופרסום, כלי רכב ותחבורה, שירותים מקצועיים (עו"ד, רו"ח וכו'), הוצאות מימון, מיסים, פחת, הכשרה ועוד. שאלות מנחות מה הם כל הדברים שאנחנו צריכים לשלם עליהם בשביל להקים את העסק? מה הן העלויות הקבועות שלנו בעסק החברתי? מה הן העלויות המשתנות? מה היחס בינהן? איזה מהפעילויות בעסק לא היו מבוצעות אם לא היה מודל חברתי לעסק? מה העלויות הכרוכות בפעילויות אלה? מה המשאבים הדרושים כדי להשיג אימפקט חברתי? איזה מהמשאבים האלה לא היית צריך אם המיזם היה רק כלכלי? מה הן העלויות החשובות ביותר במודל העסקי ובמודל החברתי שלנו?

[פוסט שישי בסדרה] ערכי מדידה והערכה

מדידה והערכה הם כלים חשובים על מנת להגיע למטרות המיזם החברתי ולהמשיך ולהתקדם. מדידה והערכה מאפשרים לנו למדוד את התוצאות וההשפעה של הפעולות שלנו, לעקוב אחר ההתקדמות של המודל העסקי והמודל החברתי, ביחד ולחוד; ולקבל תובנות חשובות שיעזרו לנו להמשך. [חינם] להורדת המדריך המלא לבניית מודל עסקי חברתי איך נדע שהצלחנו? השלב הראשון וההכרחי הוא קביעת הערכים. חשוב לקבוע מה אנחנו רוצים להשיג, מהי הצלחה עבורנו ומה אנחנו צריכים לבדוק כדי לדעת אם אנחנו בדרך הנכונה. כשאנחנו קובעים ערכים למודל העסקי הם בדרך כלל יהיו ערכים שמשקפים רווח כלכלי או נתונים אחרים המצביעים שאנחנו בדרך לשם. ערכי מפתח למודל העסקי יכולים להיות – מספר מבקרים או משתמשים, מספר המכירות החודשי, מספר הלקוחות החוזרים וכו'. מדידת התוצאות הסופיות כשאנחנו ניגשים לקביעת ערכים למדידה והערכה של המודל החברתי אנחנו חייבים קודם כל לשאול את עצמנו מה האימפקט החברתי שאנחנו רוצים לחולל? מה הן התוצאות החיוביות של ההשפעה החברתית? בדרך כלל מדובר בשינוי בחיי אנשים ולכן ערכי המפתח פחות מוחלטים מאשר מספרים פיננסיים. הערכים יכולים להיות שינוי בדפוסים או בהתנהגות, העלאת מודעות, הפחתת זיהום הסביבה וכו'. להורדת המדריך המלא ליזמים חברתיים שאלות מנחות מהי הצלחת המיזם עבורך? איך תדע שהמודל העסקי הצליח? איך תדע שהמודל החברתי הצליח? מה הן המטרות שיש להשיג? איזה נתונים יכולים להראות שאנחנו בדרך הנכונה? כל הפרטים על סדנת 'מרעיון טוב לעסק חברתי טוב' לבניית מודל עסקי חברתי ליזמים

[פוסט חמישי בסדרה] הצעת הערך הייחודית

הפוסט הרביעי בסדרה: הפתרון הפוסט השישי בסדרה: ערכי מדידה והערכה הצעת ערך ייחודית (UVP) חשובה מאוד מכיוון שהיא מהווה את "הרושם הראשוני" של העסק שלנו על הלקוח. הצעת הערך אינה מתארת את הפתרון ואינה טג- ליין או סלוגן של המותג. הצעת הערך הייחודית מתארת את המהות של הערך שיקבל הלקוח. או במילים אחרות – מה "יצא לו" מזה? [חינם] להורדת המדריך המלא לבניית מודל עסקי חברתי מה יקרה בסוף – אחרי השימוש במוצר או בשירות שלנו? הצעת הערך מתארת את התועלת הסופית, מה בסופו של דבר יקרה ללקוח לאחר שישתמש במוצר או בשירות. הדגש הוא על היתרונות והתועלות של המוצר, ולא על המאפיינים שלו. אנחנו צריכים לחשוב כמו קהל היעד שלנו, ואיך היתרונות האלה יראו מנקודת המבט של החיים שלו. אחרי ש פיתחנו הבנה והיכרות עמוקה עם קהל היעד שלנו, הגדרנו מה היא הבעיה האמיתית איתה הוא מתמודד ומה הן הסיבות שבגללן הוא לא מסוגל להתגבר על הבעיה בעצמו, אחרי שהגדרנו מה הפיתרון הטוב ביותר לבעיה , אנחנו צריכים להבין איזה ערך אנחנו מייצרים עבורו ואיך הוא יתרגם את היתרונות של המוצר שלנו לראיית העולם שלו. מה- מי – למה הצעת ערך ייחודית היא מסר ברור המסביר מה שונה במוצר או בשירות שלנו ולמה זה שווה קנייה. הגדרה נכונה של הצעת הערך הייחודית עונה במשפט על השאלות מה, מי ולמה. 1. מה המוצר? בקצרה. 2. למי הוא מיועד? מי קהל היעד המפולח דרך הבעיה? 3. למה דווקא המוצר הזה? מה התועלות הסופיות שלו? המדריך המלא ליזמים חברתיים בעסק חברתי יש לנו הצעת ערך ייחודית כפולה. הצעת הערך החברתית היא הרווח והתועלות החברתיות הנוצרות מהפעילות החברתית. הצעת הערך שלנו היא לא הפעילות עצמה או המאפיינים שלה, אלא המהות - מה יקרה בסוף למוטבי הארגון? אחרי הפתרון, אחרי שיתגברו על הבעיה, איפה הם יהיו? מה יקרה להם בסוף הדרך? מה יקרה לילדים שלהם? ערך חברתי הוא לא הצעת הערך הייחודית הצעת הערך העסקית היא התועלת הסופית שהמוצר או השירות שלנו מייצרים עבור הלקוחות העסקיים, בלי קשר לערך החברתי המוסף. לפעמים טועים לחשוב שהמהות או היתרון של העסק החברתי הוא בערך החברתי שהוא מייצר, אך זה לא כך. המודל העסקי חייב לספק ללקוחות הצעת ערך ייחודית, אמיתית ותחרותית בהתאם לשוק על מנת להצליח להגשים את המטרות הכלכליות של העסק. לסיכום, הצעת הערך היא מסר אחד קצר וברור המסביר למה שווה ללקוח לקנות את המוצר או השירות שלנו. המסר צריכה להיות שונה, מושך ומעניין ולהתאים לתפקד ככתורת. אפשר לבחור מילות מפתח שמתאימות לערכים של המיזם ולשזור אותן בהצעת הערך. שאלות מנחות מהי הצלחת המיזם עבורך? איך תדע שהמודל העסקי הצליח? איך תדע שהמודל החברתי הצליח? מה הן המטרות שיש להשיג? איזה נתונים יכולים להראות שאנחנו בדרך הנכונה? כל הפרטים על סדנת 'מרעיון טוב לעסק חברתי טוב' לבניית מודל עסקי חברתי ליזמים הפוסט השישי בסדרה: ערכי מדידה והערכה

[פוסט רביעי בסדרה] Lean Canvas: הפתרון

הפתרון הוא מענה לשאלה הפשוטה "מה העסק עושה?" מדובר בתיאור של הרעיון של העסק החברתי באופן תמציתי המסביר איך נפתור את הבעיות של קהל היעד ומה תהיה החוויה שלו. בתיאור הפתרון חשוב להתייחס למאפיינים וליכולות העיקריות של המוצר או השירות לפתור את הבעיות המרכזיות של כל קהל יעד בנפרד. בעסק חברתי, כאשר יש לנו מודל חברתי ומודל עסקי, חשוב לתאר את הפתרון של כל אחד מהם בנפרד. מכיוון שלכל קהל יעד יש בעיה שונה אנחנו צריכים להתאים ולהגדיר את הפתרון כך שיעניק מענה ספציפי לבעיה. [חינם] להורדת המדריך המלא לבניית מודל עסקי חברתי מודל בלי פתרון הוא מודל לא טוב עסק חברתי לא יכול להתקיים מפתרון לבעיה חברתית בלבד, וחייב לייצר מודל עסקי שבו יש פתרון ותועלת ללקוח העסקי שאינם נשענים על המודל החברתי. פתרון מעולה וחדשני לבעיה של הלקוח העסקי יאפשר לנו להגדיל את הסיכויים להצלחה כלכלית וחברתית. לעיתים, עסקים חברתיים מאמצים מודל עסקי מסיבות שונות - אלה המשאבים שקיימים, זה הידע שקיים, זה מה שהאוכלוסיה יכולה לייצר וכו'. ובכן, ברוב המקרים הם נכנסים לשוק רווי ומגלים כי למרות שהעסק הוא חברתי או ללא מטרות רווח ואף גם אולי זול יותר מהשוק - הלקוחות לא נוהרים באוטובוסים. להפך. גם אם יש אילוצים ואתם בוחרים בענף או תחום מסוים- עדיין אפשר לתת פתרון חדשני ואמיתי ללקוח. זה דורש מחקר לקוחות, הבנה עסקית ויצירתיות אבל זה אפשרי! אל תהיו "עוד עסק שמוכר...." לסיכום, כשאתם מתארים את הפתרון זיכרו שהוא צריך להיות קל להבנה, לתקשר את התועלות שהלקוח מקבל מהשימוש במוצר או בשירות, ולהסביר כיצד הפתרון שלנו שונה וטוב יותר מאשר הפתרונות הקיימים בשוק. שאלות מנחות כיצד המוצר או השירות פותר את הבעיה? למה הפתרון שלנו אטרקטיבי בעיני הלקוחות? למה שהם ימשיכו לבוא אלינו? מה מערכת היחסים בין הפתרון החברתי לפתרון העסקי? מי יקבל ערך מפתרון הבעיה החברתית ויהיה מוכן לשלם עליה? כל הפרטים על סדנת 'מרעיון טוב לעסק חברתי טוב' לבניית מודל עסקי חברתי ליזמים

[פוסט שלישי בסדרה] פילוח קהלי היעד השונים בעסק חברתי

הפוסט הראשון בסדרה: מבוא הפוסט השני בסדרה: הבעיה קהל היעד הם קבוצה של אנשים או ארגונים שהמיזם רוצה להגיע אליהם ולתת להם ערך. קהל היעד הוא הלב של כל עסק, ובלעדיו אין עסק. בעסק חברתי יש לנו לכל הפחות שני סוגים שונים של קהלי יעד, בדרך כלל יש לנו אפילו יותר, עלינו לעשות את ההפרדה ולהתייחס לכל קהל יעד בנפרד. מי יקבל מהעסק שלך הכי הרבה ערך? הבנה עמוקה של קהלי היעד מאפשרת לנו להבין את הבעיה של הלקוחות ולספק להם פתרון איכותי; עוזרת לנו לשווק את המוצר או השירות בצורה נכונה ויעילה; ונותנת לנו את היכולת לתת שירות לקוחות טוב ולספק את שביעות רצונו של הלקוח כך שימליץ עלינו גם לאחרים. הבנה והיכרות מעמיקה עם קהל היעד דורשת מאיתנו "לצאת מהמשרד" וללכת לפגוש את קהל היעד שלנו פנים מול פנים, לדבר איתו, לשאול אותו ובעיקר להקשיב. [חינם] להורדת המדריך המלא לבניית מודל עסקי חברתי כולם שווה כלום קהל יעד הוא אף פעם לא "כולם". פילוח ואפיון קהל היעד יכול להיעשות דרך מגוון מאפיינים אבל הפילוח הנכון הוא הגדרת קהל היעד המדויק שיש לו בעיה שאנחנו נותנים לה מענה. זה אומר שאנחנו מפלחים את קהל היעד שלנו דרך האתגר איתו הוא מתמודד, אותו אתגר שהמוצר או השירות שלנו פותרים אותו. מה שמקשר את כל קהל היעד שלנו אחד לשני הוא שלכולם יש אתגר משותף. קהל היעד שלנו יכול להיות קבוצה של אנשים עם מאפיינים דמוגרפים דומים, אבל יכול גם להיות קבוצה של אנשים בגילאים שונים, רקע שונה, השכלה שונה, מצב סוציו-אקונומי שונה, מקום מגורים שונה וכו', אך המשותף להם יהיה האתגר איתו הם מתמודדים לו המוצר או השירות שלנו נותן מענה. אני תמיד אוהבת לתת כדוגמא לאיפיון ופילוח נכון של קהל יעד את "קבוצת התמיכה לבעלי כלבים רגישים" שבה קהל היעד הוא אנשים שאימצו כלב ריאקטיבי ומתמודדים עם החיים איתו; בלי קשר לגיל, מיקום, השכלה, גובה הכנסה או מאפיין אחר. נכון, אם ניקח את כל החברים בקבוצה נוכל למצוא מאפיינים נוספים דומים, כי בכל זאת אנשים שמאמצים כלב עם בעיות התנהגות וחרדות ומוכנים להתמודד ולשקם בגישה חיובית כנראה חולקים עוד תכונות או רקע דומה, אבל הפילוח מלכתחילה סובב סביב בעיה אמיתית אחת. קהלי היעד בעסק חברתי בעסק חברתי יש לנו לכל הפחות שני קהלי יעד שונים לחלוטין, בדרך כלל יש לנו אפילו יותר. קהל היעד לו אנחנו מספקים פתרון וערך חברתי (אוכלוסיית היעד או מוטבי הארגון), וקהל היעד שמקבל מאיתנו מענה לצורך כחלק מהמודל העסקי (לקוחות). רק לעיתים רחוקות קהל היעד של המודל החברתי והעסקי יהיו זהים. קהלי יעד נוספים הם שותפים עסקיים או שותפים חברתיים, מוסדות ציבור או ממשלה, מתנדבים, משקיעים, עובדים, תורמים ובעלי עיניין נוספים. כדאי לזכור שגם לקהלי היעד האלה אנחנו נותנים פתרון לבעיה או צורך ויש לזה ערך. אם נבין מה הצורך של כל מי שבא איתנו במגע, איך אנחנו יכולים לעזור לו ולייצר עבורו ערך, נוכל להטיב את הקשר עימו וליצור WIN-WIN לשני הצדדים. בנוסף, כדאי להגדיר מי יהיו הראשונים שסביר להניח שירצו להשתמש במוצר או השירות העסקי שלנו (Early Adopters) ולכוון את מאמצי השיווק הראשונים אליהם. במודל החברתי, אנחנו יכולים להגדיר מי יהיו משתתפי הפיילוט. להורדת המדריך המלא ליזמים חברתיים שאלות מנחות מי קהל היעד שמתמודד עם האתגר או הבעיה שאנחנו פותרים? מה מאפיין את קהל היעד כקבוצה? מה הצרכים הייחודיים של קהל היעד? מה האתגר שלו? מה המחסום שלו? כל הפרטים על סדנת 'מרעיון טוב לעסק חברתי טוב' לבניית מודל עסקי חברתי ליזמים לפוסט הרביעי בסדרה: הפתרון

[פוסט שני בסדרה] Lean Canvas - הבעיה

פוסט ראשון בסדרה: מבוא אני יודעת שיכול להיות שכבר יש לך רעיון מוחשי למיזם או שכבר יש לך מיזם קיים שרץ, אבל שלב הגדרת הבעיה הוא שלב הכרחי וקריטי להצלחת המיזם שלך (וכל עסק באשר הוא), וחשוב לבוא אליו בראש פתוח ונקי, מבלי לחשוב על פתרון או מודל. למה העולם צריך את העסק שלך? אני לא אחדש שום דבר אם אגיד לכם שיש המון עסקים שלא מצליחים, שנסגרים אחרי זמן קצר או ממשיכים לפעול ולייצר גירעון. יש הרבה סיבות לכך והן שונות מעסק לעסק, אך אחת הסיבות העיקריות הן שהעולם לא באמת צריך את העסקים האלו. עסקים מצליחים הם עסקים שנותנים פתרון לבעיה או מענה לצורך מסוים של מספיק אנשים. עסקים אחרים מוצאים את עצמם עם מוצר או שירות מעולה שאף אחד לא באמת צריך. [הבלוק הראשון במודל הלין קנבס עוסק בהגדרת הבעיה. הפוסט הזה הוא חלק ממדריך רחב בן 26 עמודים שייקח אותך צעד אחר צעד בבניית מודל עסקי- חברתי. אם את יזמת חברתית או אם אתה יזם חברתי - הקליקו פה להורדת המדריך בחינם. ] בשביל לדעת מה הבעיה צריך לדעת מי האדם בעל הבעיה הגדרת הבעיה הולכת יד ביד עם הבלוק הבא העוסק בקהל היעד, והסיבה לכך היא שאנחנו צריכים להכיר היטב את קהל היעד על מנת להגדיר מה הבעיה הנכונה והאמיתית שלו. בעסק חברתי עלינו להכיר ולהבין לעומק את את אוכלוסיית היעד של המודל החברתי ואת קהל הלקוחות של המודל העסקי, על מנת להגדיר את הבעיה הנכונה של כל קהל יעד בנפרד. במידה ויש לנו עוד קהלי יעד נגדיר גם את הבעיה או את הצורך שלהם, למשל - מתנדבים אם יש, משווקים חיצוניים, משקיעים, משתפי פעולה ובעלי עיניין אחרים. ברגע שנבין מה הצורך האמיתי שלהם נוכל לייצר עבורם ערך משמעותי וליצור רווח לשני הצדדים. בשביל שהעסק החברתי שלנו באמת יצליח - המוצר או השירות שלנו יעניקו פתרון ישים ויעיל ללקוחות וייצר השפעה חיובית משמעותית, אנחנו צריכים קודם כל להבין מה הבעיה האמיתית. אחד הסטארטאפים החברתיים שליוויתי בבניית תכנית אסטרטגיה סיפק, כחלק מהמודל החברתי שלו, מוצר מסוים לעמותות, במטרה לעזור לקהל היעד שלהן. הגישה מאוד נכונה - במקום להקים עוד גוף שמספק את המוצר לאוכלוסיית היעד בעל עלויות לוגיסטיקה ותפעול, הם בחרו לשתף פעולה עם השחקנים הקיימים ולחזק אותם. אבל משהו שם לא עבד. למען האמת, כשאני הגעתי אליהם הם סיפרו לי שהאתגר הכי גדול שלהם הוא שיתוף הפעולה עם העמותות והם היו כמעט מיואשים. הם תורמים לעמותות מוצר שווה ואיכותי, מתוך רצון לחזק ולעזור לאותן עמותות ובתמורה מקבלים חוסר תקשורת, חוסר זמינות והתחמקויות. בהחלט מייאש. הבנתי שהדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות הוא לחזור אחורה ולהבין מה הבעיה האמיתית של קהל היעד - העמותות, כדי שנוכל להבין מה הפיתרון הנכון עבורם. אולי הם בכלל לא צריכים את המוצר המסוים הזה? אולי זו לא הבעיה שלהם ויש בעיה אחרת שאפשר לייצר עבורה פיתרון? הדבר השני שרציתי לטפל בו הוא מערכת היחסים ודרכי התקשורת עם העמותות, וזו הייתה דוגמא עבורי לבעיית מערכת היחסים של המגזר הפרטי עם המגזר השלישי. העמותות גזלו המון זמן ואנרגיה מהסטארטאפ על התקשורת איתם והניסיונות לשיתוף פעולה ואספקת המוצר, רק כי הן לא רגילות לתקשר באופן הזה. אז בשביל להיפגש עם העמותות ולשמוע מה מהי הבעיה האמיתית שלהם, פרסמנו 'קול קורא' - דרך תקשורת נפוצה במגזר השלישי, ועמותות יודעות ורגילות להתנהל בדרך הזו. במקום לרדוף בטלפונים ומיילים אחרי מנכ"לי עמותות, הפכנו את מערכת היחסים - פרסמנו קול קורא ובו טפסים להגשת בקשה אותם מילאו עשרות עמותות. הזמנו את נציגי העמותות לפגישה וערכנו ראיונות אישיים בהם הבנו מה היא הבעיה האמיתית איתה הם מתמודדים ואספנו נתונים, כפועל יוצא מזה - יצרנו קשרים ובנינו שיתופי פעולה פוריים ומועילים. לאחר ההיכרות האישית עם קהל היעד, ההבנה העמוקה של מה היא הבעיה האמיתית שלו, יכולתי לבנות לסטארטאפ תכנית אסטרטגיה בה המודל החברתי והמודל העסקי יצרו פיתרון נכון וטוב יותר לכל הצדדים. בעיה מוגדרת היטב לא צריכה פתרון מורכב הדבר הראשון שאנחנו צריכים בשביל שהעסק החברתי יצליח ונגשים את המטרה החברתית שלנו, הוא להגדיר מה הבעיה האמיתית של קהל היעד העסקי וקהל היעד החברתי, למפות מה קיים כבר כיום בכל אחד מהתחומים ולהבין האם הפתרון שאנחנו מציעים חדשני וטוב יותר. חשוב שנתייחס גם למודל העסקי וגם למודל החברתי באותה חשיבות ורצינות, ולא נמהר להחליט על פתרונות שנדמה לנו שיהיו טובים מבלי להכיר לעומק את קהל היעד ולהבין באמת מה היא הבעיה שלו ומה האתגר איתו הוא מתמודד. לבעיה אמיתית 3 מאפיינים 1. מטרה - המצב האידיאלי שהוא שונה מעכשיו. מה הלקוחות רוצים שיהיה שונה? אם אין מטרה אין באמת בעיה. 2. מוטיבציה - ללקוחות צריכה להיות מוטיבציה לשנות את מצבם ולהגיע לפתרון הבעיה. ללא מוטיבציה- לא שווה למצוא פתרון. 3. המחסום בין המטרה למוטיבציה- מדוע הלקוחות לא הצליחו להגיע לבד לתוצאה הרצויה? מה עוצר בעדם? ללא מחסום- אין צורך בפתרון חיצוני. אם הם יכולים להגיע לבד למטרה הם לא צריכים אותנו. האלטרנטיבות הקיימות לאחר שהגדרנו את הבעיה אנחנו צריכים להבין מה קורה עכשיו בשוק – מה האלטרנטיבות הקיימות? רוב הסיכויים שהבעיה אינה חדשה לקהל היעד, הם מתמודדים איתה כבר זמן מה. באיזה פתרון הם משתמשים כיום? איזה עוד פתרונות קיימים? והכי חשוב- במה הפתרון שלנו יותר טוב? למה שיקנו את המוצר או השירות שלנו? האלטרנטיבות הן לא רק מתחרים ישירים או מי שיש לו מוצר דומה, אלא כל מי שיכול לפתור את אותה הבעיה. [חינם] להורדת המדריך המלא הכולל הסברים על 9 הבלוקים שאלות מנחות מה היא הבעיה האמיתית של אוכלוסיית היעד? כתבו את 3 הבעיות המרכזיות. האם המוצר/ שירות שלך יפתור את הבעיה או רק יקל עליה? איזה פתרונות קיימים היום בשוק לבעיה? מה האלטרנטיבות של קהל היעד? האם לקהל היעד יש מוטיבציה לפתור את הבעיה? מה המכשול שבאמת עוצר אותם? רוצה לבנות מודל עסקי - חברתי? כל הפרטים בקליק אחד פה פוסט שלישי בסדרה: קהלי היעד השונים בעסק חברתי

פוסט ראשון בסדרה : Lean Canvas ליזמי/ות אימפקט

אם אתן יזמיות או יזמי אימפקט כנראה שהשאלה 'איך לבנות מיזם חברתי בר-קיימא בצורה נכונה ולהגדיל את הסיכויים להצלחת המיזם' עברה לכם בראש. המחשבה איך ליצור עסק חברתי מצליח מעסיקה את כולם. היא מעסיקה את רוב היזמים היום בעולם! האתגר היום הוא לא לבנות מוצר איכותי או שירות טוב; הידע, האפשרויות הטכניות והטכנולוגיות בעידן שלנו הן אינסופיות - הכל כבר קיים. האתגר היום של יזמות האימפקט הוא מה באמת צריך לבנות, ואיך לעשות את זה נכון. אחת המשימות החשובות שלנו היא להעביר את המחשבות, הרעיונות והתכנון מהראש אל המציאות הפיזית.
פעם, בשביל להקים עסק כמו שצריך היו מכינים תכניות עסקיות בעלות עשרות עמודים ועוסקים בתכנון בכל החודשים הראשונים של העסק. במציאות של היום, הסביבה משתנה במהירות ולכן גם השיטה צריכה לעמוד בקצב. אם נעסוק חודשים רבים בבניית תכנית עסקית מבלי לצאת לשטח, רוב הסיכויים שכשנסיים את התכנית ונתחיל בפעילות נגלה את אחד או יותר מהדברים הבאים: 1. שהשוק השתנה - הושקו מוצרים או שירותים חדשים על ידי מתחרים, או אפילו יצא חוק או תקנה חדשה שמשנה את המשחק. בסביבה החיצונית יש שינויים כל הזמן וצריך להיות ערים לכך. 2. שהעובדות בשטח לא תואמות את המחשבות והרעיונות מהמשרד - עובדה אחת לא נכונה או הנחת יסוד שגויה יכולה להרוס תכנית שלמה. עדיף לצאת עם פרוטוטייפ או פיילוט כמה שיותר מהר, גם אם הוא לא מוגמר ומושלם, ולהמשיך בפיתוח ותכנון תוך כדי הסקת מסקנות ולמידה מהשטח ומהפידבק של קהל היעד. Lean Startup גישת הלין סטארטאפ, שהגה סטיב בלאנק (Steve Blank), מעודדת ניסוי וטעייה על פני תכנון מעמיק ומפורט, הבנה אמיתית של היזמים את הלקוח על פני אינטואיציה, ומעדיפה תהליך מחזורי על פני תהליך פיתוח גדול ומורכב אחד. הלין קנבס הוא גרסה של ביזנס מודל קנבס הפופולרי (Business Model Canvas) שיצר אלכסנדר אוסטרוולדר (Alex Osterwalder) והותאם לשיטת הלין סטארטאפ על ידי אש מאוריה (Ash Maurya). Lean Canvas הלין קנבס הוא כלי העוזר ליצור מודלים עסקיים וחברתיים אפשריים. הקנבס מבטא על דף אחד את כל החלקים המרכיבים את העסק ומאפשר לנו לזהות ולהעריך היכן הסיכונים וההזדמנויות בדרך להצלחה. הלין קנבס בנוי מ-9 בלוקים שונים המסודרים על הדף ומאפשרים לראות את התמונה הגדולה במבט אחד. הבלוקים מנחים את היזמים לאורך השלבים הלוגים של הרעיון על ידי שאלות מנחות. מיזם אימפקט בשיטת הלין קנבס הלין קנבס עוזר לנו להפוך את הרעיון שלנו למיזם ממשי ולבדוק האם המיזם יוכל באמת לעבוד בעולם האמיתי. בעזרת הקנבס אנחנו ממפים את תשתיות המפתח של המיזם, ממקדים את המטרות בשלבים הראשונים ויוצרים בהירות גדולה, שבעזרתה נוכל לקבל את ההחלטות הנכונות להמשך. כשמדובר במיזם אימפקט אנחנו מפרידים בין המודל העסקי והחברתי ולאחר מכן שוזרים את שניהם לתוך סיפור אחד שהוא העסק החברתי. ההפרדה עוזרת לנו להתייחס גם לחלק החברתי וגם לחלק העסקי באופן שלם ועצמאי, ואחר כך לשלב בינהם. עלינו להבין מה הערך החברתי שאנחנו מייצרים למוטבי הארגון, ומה הערך שהמוצר או השירות שלנו מייצרים עבור הלקוחות העסקיים שלנו. הערך החברתי לא יכול להיות הערך של המוצר שלנו - אף לקוח לא קונה מוצר או שירות רק כי הם חברתיים, לקוח קונה כי המוצר או השירות עונים לו על צורך מסוים ומייצרים לו ערך שהוא זקוק לו. הפעילות העסקית לא יכולה להיות הערך למוטבים שלנו - היא יכולה להיות הדרך או הכלי ליצירת הערך החברתי אבל לא כערך בעצמה. הלין קנבס עוזר לנו להבין את הרעיון מאחורי כל מודל ולבדוק האם ואיך הוא יעבוד. מיפוי שני המודלים בקנבס אחד עוזר לנו להבין טוב יותר את המיזם ומעניק לנו את היכולת לחדש לא רק בכל קטגוריה בנפרד, אלא גם באופן בו המודל החברתי והמודל העסקי מתקשרים ותומכים אחד בשני. מטרת התהליך היא להבין איך המיזם יפיק ערך חברתי וערך כלכלי ומה הקשר בין השניים. ההבדל בין מודל עסקי לתכנית עסקית ההבדל בין שיטת הלין קנבס לבין בניית תכנית עסקית הוא שתכנית עסקית היא הרבה יותר מפורטת, וכוללת את המשימה של העסק, החזון, המטרות, היעדים, את האסטרטגיה, את התחזית הפיננסית ואת התכנית השיווקית. הקנבס בשיטת הלין סטארטאפ עוזר לנו לבדוק ולעצב רעיונות ולהניח את היסודות לבניית תכנית צמיחה שכזו. [חינם] להורדת המדריך המלא מודל עסקי למיזמים חברתיים אם ננסה להגדיר 'עסק' במילים אחרות נוכל לומר שהמהות היא החלפת ערך. עסק יוצר משהו שיש לו ערך עבור אחרים ובתמורה מקבל משהו אחר בעל ערך - כסף. אם כך, המשימה של העסק היא לייצר, לספק ולקבל ערך. בעסק חברתי אנחנו בונים מודל עסקי שיכול לייצר הכנסות כדי להבטיח את המשכיות הפעילות של המודל החברתי. המודל העסקי צריך להיות בעל פוטנציאל רווח וכדאיות כלכלית בפני עצמו, עוד לפני ההתייחסות למודל החברתי. לקריאה נוספת על מודלים עסקיים למיזמים חברתיים - "עסק חברתי: 10 מודלים לבניית מקורות הכנסה" לסיום, אני רוצה לשתף אתכם במשפט חשוב שאני תמיד אומרת ללקוחות שלי - "אי אפשר ללמוד לנהוג מהכיתה כמו שאי אפשר להקים עסק חברתי מהמשרד". תעשו את הצעד הראשון וצאו לדרך - אל תחכו למושלם, אל תחכו לדעת הכל, אתם תלמדו כל מה שצריך תוך כדי נסיעה. רוצים שאבנה איתכם מודל עסקי- חברתי? קליק לכל הפרטים על סדנת 'מרעיון טוב לעסק חברתי טוב'

עסק חברתי : 10 מודלים לבניית מקורות הכנסה

בתחום היזמות החברתית אנחנו פועלים מתוך אג'נדה חברתית-סביבתית. יזמים חברתיים מזהים בעיה חברתית, מחפשים הזדמנויות לשינוי ומוצאים פתרון שיחולל אימפקט חברתי. מתוך כך, מקימים עסקים חברתיים בעלי השפעה חיובית על החברה. יזמים חברתיים ניגשים ראשית לזיהוי הזדמנויות ופתרונות לסוגיה החברתית-סביבתית, שכן ליבת העסק החברתי היא יצירת רווח חברתי, ורק לאחר מכן מתפנים לשאלה שאני נתקלת בה רבות: "מאין יגיעו ההכנסות"? רבים המיזמים החברתיים שרוצים להעניק שירותים ו/או מוצרים לאוכלוסיות מעוטות יכולת שאין בכוחן לשלם את מחיר השוק החופשי. יזמים אחרים מבקשים ליצור הזדמנויות עבור ילדים, בע"ח או איכות הסביבה; כשברור שבמקרה כזה מודל עסקי ישיר אינו יכול להתקיים. מהו מודל עסקי- חברתי- סביבתי בניית מקור הכנסות יציב לעסק חברתי, כמו לכל עסק, הוא הכרחי להתפתחות העסק ולתפקודו השוטף. עסק חברתי הפועל במרחב בו עסקים אחרים מתקשים להתייצב, חייב לייצר לעצמו מספר מקורות הכנסה על מנת להמשיך ולהתקיים. מודל עסקי-חברתי הוא מודל בעל שורת רווח כפולה - כלכלית וחברתית/ סביבתית, או שורת רווח משלושת- כלכלית, חברתית וסביבתית. המודל העסקי והמודל החברתי יכולים להיות חופפים, משיקים או נפרדים לחלוטין זה מזה. כמו בתחום היזמות הקלאסית, גם בתחום העסקים החברתיים, יש מגוון רחב של מודלים, מבנים ואפשרויות. במאמר זה אסקור את 10 המודלים העסקיים-חברתיים המרכזיים, ואביא דוגמאות לעסקים חברתיים קיימים, מהארץ ומהעולם, המשתמשים במודלים השונים. 1. מודל ה-V (סבסוד צולב) יש הקוראים למודל הזה "מודל רובין הוד", וכך קל להבין ולזכור אותו. מודל זה מתאים לארגונים העובדים באזורים בהם הפער החברתי-כלכלי גדול מאוד, או ארגונים אשר הפעילות העסקית שלהם מתרחשת באזורים מפותחים (למשל באירופה) והפעילות החברתית באזורים מתפתחים (למשל אפריקה). המודל בנוי כך שלקוחות ממצב סוציו-אקונומי גבוה משלמים מחיר מלא על השירות/ מוצר ונתח גדול מהרווחים המופקים מופנה לטובת מוטבי הארגון ממצב סוציו-אקונומי נמוך. בית חולים הייץ.בי.בי(HBB Hospital beyond Boundaries)- הוא ארגון בריאות חברתי במלזיה המשתמש במודל זה כדי לספק שירותי בריאות לחולים שאינם מסוגלים להרשות זאת לעצמם. לדוגמה, הרווחים מ-3 לידות המתבצעות בבית החולים משמשים לסבסוד לידה אחת לאישה נזקקת. 2. מודל אחד על אחד מודל המשמש בעיקר ארגונים המוכרים מוצרים. המודל פשוט- על כל קניה של מוצר נתרם מוצר לאוכלוסיה נזקקת. מודל 'אחד על אחד' דומה למודל 'וי/ סיבסוד צולב'- מכירה ללקוחות עמידים מאפשרת נתינה ללקוחות מעוטי יכולת, אך הייחוד של מודל 'אחד על אחד' הוא הקשר ההדוק בין הפעילויות- המוצר או השירות שנמכרו זהים לאלה שיסופקו למוטבי הארגון. מודל זה מוכר לנו ממותג הנעליים המפורסם TOMS , היושב בטקסס. בכל קניה של זוג נעליים טרנדיות של המותג, נתרם זוג לילד נזקק. Angel Place- מלון חברתי בסידני המספק חדרים לדיירי רחוב והומלסים בהתאם למספר החדרים שהוזמנו מראש ושולמו על ידי לקוחות. על כל לילה ששולם- לילה אחד חינם לאדם חסר בית. 3. מודל היציאה לשוק פלטפורמות שמחברות בין מוכרים מרקע מקופח לקונים ולקוחות שהם לא היו יכולים להגיע אליהם בעצמם. הפלטפורמות האלה בדרך כלל אינטרנטיות אך יכולות גם להיעשות על ידי ייצוא ושיווק המוצרים ממדינות מתפתחות אל מדינות מערביות, ובכך עוזרים לקיום הכלכלי של קהילות שלמות. המוכרים בדרך כלל יוצרים עבודות יד, עבודות אמונות אתניות וכו'. Foundry Marketplace- פלטפורמה המאפשרת לארגונים חברתיים ממדינות מתפתחות למכור את עבודות היד שלהם, תוך שמירה על השליטה שלהם במכירות ובמיזם שלהם. 4. מודל תעסוקה לאוכלוסיות מיוחדות מודל זה הוא המודל החברתי השכיח בארץ, ולא זו בלבד אלא גם מועצם על ידי המדינה אשר הקימה את קרן יוזמה המשקיעה במיזמים המספקים תעסוקה לאוכלוסיות מיוחדות. מודל זה כשמו כן הוא- מתן תעסוקה ופרנסה לאוכלוסיות מיוחדות אשר מתקשות במציאת תעסוקה בעצמן. לרוב, המיזמים מספקים גם הכשרה מקצועית וליווי סוציאלי לעובדים החברתיים. בתחום היזמות החברתית בישראל רבים הם העסקים החברתיים אשר המודל שלהם הוא שיקום תעסוקתי והכשרה של אוכלוסיות מיוחדות, אך בחרתי לספר על עסק חברתי אחד שקרוב לליבי (גילוי נאות: ניהלתי את העסק בעת הקמתו ובשנתיים שלאחר מכן). ZOT.ZOT- סטודיו חברתי להדפסה המעניק הכשרה, פרנסה והעצמה לאסירות משוחררות. הנשים מקבלות הכשרה מקצועית בתחום הגרפיקה וההדפסה ומתפרנסות מעבודה בעסק החברתי. מודל ההכנסות הוא מכירת מוצרים מודפסים בהזמנה אישית או בעיצובים מוכנים מראש. 5. מודל קואופרטיב מודל של בעלות משותפת של קבוצה על מערכת עסקית המנוהלת באופן דמוקרטי. בחלק מהמקרים מדובר בלקוחות המתאגדים ומקימים (או רוכשים) עסק מתוך מטרה שהעסק הזה ישרת אותם ואת הקהילה. במקרים אחרים מדובר בעסק שהוא בבעלות כל העובדים שלו. מתפרת העצמאות - הקואופרטיב המפורסם והזכור לי ביותר הוא "מתפרת רמון", שסיפורה כמו נלקח מסרט טוב, העסיקה 60 תופרות בשכר מינימום ותנאים ירודים. כשהגיעה סכנת סגירה למתפרה, כל התופרות התאגדו (בעזרת ההסתדרות) ורכשו את החברה. הן הפכו לבעלות מניות במתפרה ושינו את השם ל"מתפרת העצמאות". 6. מודל חלוקה הוגנת אם במודל הקואופרטיב הלקוחות או העובדים הם הבעלים ומתחלקים ברווחים, במודל השיתוף ההוגן הרווחים מתחלקים בין כל החוליות בשרשרת האספקה- גם בין אלה שלא מחזיקים במניות ואינם חלק מהארגון, אך הם תרמו למוצר לא פחות. ארגונים גדולים בוחרים יותר ויותר באסטרגיה הזו על מנת להיטיב עם בעלי העיניין איתם הם באים במגע (ספקים, נותני שירותים, עובדים וכו'). במודל זה הארגונים כוללים את רווחתם של השחקנים האחרים בשרשרת הערך שלהם. Café Direct- מותג קפה ותה יוקרתי המחלק את רווחיו באופן שווה בין כל מי שבא במגע עם המוצר לאורך שרשרת האספקה עד לאחרון מגדל עלי התה או פולי הקפה. 7. המודל הירוק ארגונים שממחזרים חומרים או מוצרים הנחשבים לפסולת. חלק מהארגונים מוכרים מחדש את ה"פסולת" כמו שהיא. למשל, טלפונים סלולרים ישנים ממדינות המערב מועברים לתושבי מדינות מתפתחות באפריקה. ארגונים אחרים מייצרים מהחומרים הממוחזרים מוצרים חדשים- תיקים ואקססוריז מצמיגי מכוניות שעבר זמנם או שאריות בדים שגוזרים וסורגים מהן תיקים וקערות דקורטיביות וכו'. TerraCycle- מספקים איסוף פסולת למיחזור בחינם ממספר מדינות, והופכים חומרים שקשה למחזר למוצרים פרקטיים. 8. מודל אג"ח חברתית מודל לשיתוף פעולה בין מגזרי לפתרון בעיות חברתיות המאפשר גיוס הון מהמגזר הפרטי למימון פרויקטים חברתיים המבקשים למנוע תופעות חברתיות שליליות הניתן לכמת את עלותן לממשלה ולמגזר הציבורי. הפרויקטים מופעלים על ידי עמותות, ובאם הן מצליחות להשיג את היעדים הנקבעים מראש הממשלה מחזירה את ההשקעה בתוספת חלק מהכספים שנחסכו אל המשקיעים. במקרה והפרוייקט נכשל הממשלה אינה משלמת והמשקיעים סופגים את ההפסד. שיקום אסירים בבית הסוהר פיטרבורו - במטרה לצמצם את אחוז האסירים המשוחררים החוזרים לבתי הכלא, התכנית העניקה לאסירים שיקום הוליסטי המתבטא במגוון רחב של שירותים ותמיכה. התכנית גייסה 5 מיליון ליש"ט ממשקיעים כאשר היעד להצלחת הפרויקט היה ירידה של 7.5% בהרשעות חוזרות של האסירים המשוחררים. לאחר מספר שנים נמדדה ירידה של 8.4% בהרשעות חוזרות בהשוואה לקבוצת הבקרה והתכנית הוכתרה כהצלחה. אפשר לקרוא בהרחבה פה . 9. מודל ההלוואות הזעירות - מיקרו-פיננס מודל זה מספק שירותי בנקאות ומימון למעוטי יכולת שאינם מקבלים גישה לשירותי בנקאות מסורתיים, במטרה לעזור להם לשפר את מצבם הכלכלי ולצאת מהעוני. Grameen Bank- הוקם על ידי מוחמד יונס ב-1976 והיום הוא אחד מיני מיזמים רבים בתחום. הקרן, שהיא בבעלות הלווים העניים, מלווה סכומים קטנים (במובנים שלנו) לנזקקים בריביות נמוכות וברות החזר. כל תשואה ורווח חוזר אל לווים ונזקקים אחרים. 10. מודל הקמת התשתיות אני קוראת למודל הזה מודל "חכות במקום דגים", מודל שדומה למיקרו-פיננס אך הדגש בו הוא על מתן שירותים והכשרה אשר בסופו של דבר משפיעה על קהילות שלמות. הרציונל מאחורי המודל, והסיבה שאני קוראת למודל "חכות במקום דגים", הוא לאפשר לקהילות להיות ברי-קיימא ולהסתדר ללא תלות בגורמים חיצוניים ותרומות. ההכשרות והכלים המסופקים יכולים להיות במגוון תחומים, החל מכלים עסקיים, הכשרה רפואית, הכשרה בבניית תשתיות למים ועד דרכים להפיק חשמל. Healing Waters- חברי קהילה מקומית מוכשרים כשואבי מים נקיים וטובים. המים נמכרים במחיר זול, הוגן ובר-השגה גם למשפחות העניות ביותר בקהילה. ההכנסות מושקעות בשאיבה של מים נוספים לקהילה. העמותה מביאה מודל בר-קיימא אל הקהילה, הם מפעילים בעצמם את הפרויקט ונהנים ממקומות עבודה נוספים, צמיחה כלכלית, תשתיות וכמובן מים נקיים (ובריאות!). One Acre Fund- ארגון שעוזר לחקלאיים עניים להגדיל את הפעילות העסקית שלהם על ידי מערך שלם של שירותים המסופקים אליהם במרחק הליכה- מימון תשומות חקלאיות, הפצה של זרעים ודשנים, הדרכות על טכניקות עבודה חקלאיות, ועזרה במיקסום רווחים ממכירת הקציר. חלק מעובדי החברה הם חקלאים לשעבר המספקים את השירותים של הקרן באזור מגוריהם. יש עסקים חברתיים שמאמצים מודל אחד, ועסקים אחרים משתמשים בכמה מודלים, אבל המטרה היא תמיד זהה: לקדם את המטרה החברתית, לשאוף לאימפקט והשפעה רחבה ככל שניתן, תוך הבנה כי היציבות הפיננסי וברת- הקיימא הם אלה שיקבעו את עתיד העסק החברתי.

אג"ח חברתית: מודל חדשני למימון אימפקט

עדכון אחרון: 25/08/22 אגרות חוב חברתיות (Social Impact Bonds) הינו אחד המודלים בהשקעות אימפקט המאפשר מימון למיזמים בתחום היזמות החברתית. המודל מייצר שיתוף פעולה בין מגזרי מעניין לפיתוח ומימון מיזמים חברתיים וליצירת אימפקט על החברה ועל איכות הסביבה. השימוש באג"ח חברתיות משמש לטובת קידום פתרונות לבעיות חברתיות וסביבתיות במגוון תחומים, ומתמקד במניעה של בעיות במקום "כיבוי שריפות". אג"ח חברתית מאפשרת גיוס הון מהמגזר הפרטי למימון פרויקטים חברתיים המבקשים למנוע תופעות חברתיות שליליות הניתן לכמת את עלותן לממשלה ולמגזר הציבורי. הפרויקטים מופעלים על ידי ארגונים חברתיים או עמותות, ובאם הן מצליחות להשיג את היעדים הנקבעים מראש, הממשלה מחזירה את ההשקעה בתוספת חלק מהכספים שנחסכו אל המשקיעים. במקרה והפרוייקט נכשל הממשלה אינה משלמת והמשקיעים סופגים את ההפסד, ועל כן מדובר במשקיעי הון סיכון. המודל של אג"ח חברתית הוא מודל אחד מתוך עשרה מודלים עסקיים המייצרים אימפקט שנלמדים ב הרצאה . לחצו כאן לפרטים נוספים במקום טיפול בבעיה- מניעת הבעיה קיימות בעיות חברתיות שעולות לממשלה ולמגזר הציבורי כספים רבים שכמעט ולא נעשים מאמצים משמעותיים למנוע אותן - החל מפשיעה חוזרת, עוני, חולי ועד נשירת סטודנטים ומחוסרי דיור. כספים רבים מושקעים באזרחים הזקוקים לשירותי הרווחה, בחולים הזקוקים למערכת הבריאות, לאסירים משוחררים שחוזרים שוב ושוב לכלא וכו'. הפתרונות המוצעים היום, על ידי המגזר הציבורי, הם בגדר כיבוי השריפה לאחר שכבר החלה ולא במניעתה. טיפול באזרחים הסובלים דחוף יותר, ולכן פעולות למניעת התחלואות לא נעשות. האג"ח החברתית מתמקדת במניעה של בעיה חברתית מסוימת, ובכך יצירת חיסכון לממשלה בתקציבים הציבוריים, לצד תשואה חברתית לציבור כולו. חיסכון לרשויות הממשלתיות האג"ח החברתית אם כך מציעה לרשויות הממשלתיות לספק פתרונות העוסקים במניעת הבעיות החברתיות ללא שום סיכון מצידן. הכספים מושקעים על ידי המגזר הפרטי, הפרויקט מבוצע על ידי המגזר השלישי, ובאם הפרויקט יצליח ולרשות הממשלתית ייחסכו כספים היא תעביר את חלקן חזרה אל המשקיעים. ואם לא- לא. העמותות עם זאת, הנבחרות לבצע את הפרויקט, נהנות מיציבות תקציבית ואינן צריכות להשקיע משאבים באיתור מקורות מימון וגיוס כספים, כך מלוא ההתמקדות שלהן היא בפעילות החברתית ובמוטבי הפרויקט. האג"ח החברתית הראשונה מיזם אג"ח החברתית הראשונה החל בשנת 2010 בבריטניה על ידי Social Finance בהובלתו של סר רונלד כהן. 5 מיליון ליש"ט גויסו ממשקיעים פרטיים למימון פרויקט שיקום אסירים בבית הסוהר פיטרבורו . מטרת הפרויקט צימצום אחוז האסירים המשוחררים החוזרים לבתי הכלא. התכנית החדשנית מעניקה לאסירים שיקום הוליסטי המתבטא במגוון רחב של שירותים ותמיכה. בנוסף, פותחו מנגנוני זיהוי מצוקות על ידי תיאום בין שירותי הרווחה השונים. היעד להצלחת הפרויקט היה ירידה של 7.5% בהרשעות חוזרות של האסירים המשוחררים. התכנית בת ה-5 שנים יצאה לדרך בבית הסוהר פיטרבורו כאשר חלק מהאסירים צורפו לתכנית וחלק מהאסירים שימשו כקבוצת בקרה למדידה אפקטיבית של ההשפעה של התוכנית. לאחר מספר שנים נמדדה ירידה של 8.4% בהרשעות חוזרות של אסירים משוחררים שהשתתפו בתוכנית בהשוואה לקבוצת הבקרה, הפרויקט הוכתר כהצלחה וממשלת בריטניה החליטה להחיל את התוכנית על כל בתי הסוהר במדינה וביטלה את קבוצת המיקוד. לפני שבועות אחדים נפדתה האג"ח החברתית, לראשונה בעולם, והכסף חזר אל המשקיעים עם תשואה של 3%. השקעה עם ערך מוסף כל זה לא היה יכול להתקיים אם לא היו משקיעים המעוניינים שלהשקעה שלהם תהיה תשואה חברתית לצד התשואה הכלכלית. תחום השקעות האימפקט (השקעה בעלת השפעה חברתית לצד רווח כלכלי) צמח במהירות בשנים האחרונות ומתאפיין במשקיעים שזונחים את ההשקעות בתחומים כגון טבק, נשק ודלק ומעדיפים השקעות בעלי אופי חברתי או סביבתי. אומנם קוראים למוצר אג"ח, אך המונח מטעה- המשקיעים חשופים להפסד של כל ההון שהשקיעו, ולכן מדובר בהשקעת הון-סיכון ופחות באג"ח. בניגוד להשקעות הון-סיכון, במצב כיום התשואה הכספית המובטחת במקרה של הצלחה אינה במאות או אלפי אחוזים, ולכן התשואה החברתית היא זו שצריכה לעמוד לנגד עיניהם של המשקיעים. גם בישראל ישנן אגרות חוב לארגון של סר רונלד כהן יש ארגון-אח בישראל בשם Social Finance Israel שיצר 2 תכניות הממומנות על ידי משקיעים באג"ח חברתיות בישראל. תכנית אחת עוסקת במניעת נשירה באקדמיה, ואילו התכנית השניה עוסקת במניעת מחלת הסכרת בקרב קבוצות סיכון. בישראל מתוכננת לקום אג"ח חברתית לשיקום אסירים משוחררים , דומה לזו שבבריטניה, נושא הקרוב לליבי עקב תפקידי הקודם כמנהלת ה מיזם החברתי לשיקום תעסוקתי לאסירות משוחררות (ZOT.ZOTׂ) . לדעתי, תחום שיקום האסירים הוא חשוב והכרחי. אנחנו, כחברה, צריכים לקבל אלינו את האסירים המשוחררים ולעזור להם להשתלב בקהילה ובחיי היומיום הנורמטיבים. כולי תקווה, שבשונה מהפרויקט בבריטניה, אסירות משוחררות יהיו חלק מהתכנית בארץ. רווח חברתי - הרווח של כולנו לסיכום, האג"ח החברתית יוצרת שיתוף פעולה בין-מגזרי שהמרוויחים ממנו הם בסופו של דבר אנחנו- הציבור. המודל בו הממשלה מתחייבת לשלם באם היעדים יושגו ללא סיכון מצידה, מאפשר מימון מיזמים חברתיים חשובים באופן חדשני המזרים הון אל הארגונים החברתיים, ומספקת פתרונות השקעה למשקיעים שהערך החברתי חשוב להם. בנוסף, המעבר מטיפול בבעיה לפתרון למניעתה הוא לא אחר ממבורך. אומנם כמעט ולא מוזכרת התשואה החברתית של המעגלים הרבים המושפעים מבעיות חברתיות, שבסופו של דבר הם אנחנו, אך הם חשובים ומשמעותיים לאין שעור.

כל האמת על ניהול זמן

הסרט "עולם הזמן" (In Time, 2011) מציג מצב בדיוני בו בשנת 2161 פריצת דרך גנטית מביאה את האנושות לחזון הנכסף- חיי נצח. אך לא כולם זוכים בחיי נצח- החיים מוגבלים ומספר השעות שנותרו לדמויות לחיות מוצג בשעון דיגיטלי הטבוע על הזרוע. הזמן הוא המצרך היקר ביותר היכול לעבור בין אנשים, ואיתו מתנהל המסחר והכלכלה. אנשים לא עובדים בשביל כסף אלא בשביל עוד זמן, והם משלמים עבור מוצרים ושירותים בזמן מחייהם. זמן שווה כסף פשוטו כמשמעו. זמן אי אפשר לנהל אני יכולה לכתוב מאמר שלם רק על הקונספט הגאוני של הסרט, ואיך הוא מתכתב עם העולם הלא-בדיוני שאנחנו חיים בו היום. אין לנו עדיין חיי נצח, הזמן שלנו בעולם מוגבל, ואנחנו לא יודעים כמה זמן עוד יש לנו. אחד הדברים היחידים שלא בשליטתנו הוא זמן. עם זאת, המושג "ניהול זמן" שגור בפינו והוא אכן מטעה- אין לנו שליטה על הזמן, לא משנה מה נעשה לא נצליח לשנות את הזמן ולכן זמן אינו משהו שניתן לנהל. הזמן יציב, עובר ומתקדם בקצב אחיד אם נרצה בכך או לא, והדבר היחיד שאנחנו יכולים לשנות ולנהל (כמו תמיד) הוא את עצמנו. מניהול זמן לניהול תודעה כשאנשים אומרים שאין להם זמן, והם רוצים ללמוד להתנהל בו טוב יותר, בעצם לרוב הם מתכוונים שהם רוצים להגדיל את הפרודקטיביות שלהם, הם רוצים לעשות יותר בפחות זמן, וכך הם ירגישו שאת שאר הזמן הם "הרוויחו". זמן כמובן אי אפשר להרוויח, אפשר להרוויח את מה שנעשה בזמן הפנוי הזה. ואם עכשיו אחרי שפירקנו את הבעיה לצורך האמיתי, הבנו שאין לנו שום בעיה עם הזמן, ובכלל אין לנו שום אפשרות לנהל אותו או לשנות אותו, ומה שבעצם אנחנו רוצים זה להגדיל את הפרודקטיביות שלנו, אנחנו יכולים לשנות את כל המיקוד וההסתכלות ולשאול את עצמנו- מה יביא לנו יותר פרודקטיביות? מה בעצם מונע מאיתנו להיות פרודקטיביים? אם תשאל את עצמך את שתי השאלות האלו יכול להיות שתגיע לכמה תשובות מאוד מעניינות אישיות לך, שיאירו לך במקצת איך אתה יכול לשנות את ההתנהלות ובכך להגדיל את הפרודקטיביות, הנה כמה אפשרויות שיכולות לעזור לך. הדיסק מלא כשאנחנו מעמיסים המון מידע וקבצים על המחשב שלנו, הזיכרון שלו מתמלא, וככל שהזיכרון שלו מלא יותר כך המחשב איטי יותר. יש לזה סיבה טכנית לחלוטין, אך ככה בדיוק גם אנחנו והמוח שלנו עובדים. ככל שיש לנו יותר מטלות, משימות, מטרות ודברים נוספים שאנחנו צריכים לזכור- כך אנחנו עובדים לאט יותר, פחות פרודקטיביים, לחוצים יותר ומתנהלים מתוך אנרגיה ומוטיבציה נמוכה. כל הדברים האלה בראש שלנו, כל המשימות שעוד לא עשינו, כל הרעיונות והדברים שאנחנו צריכים ורוצים לזכור, נותנים לנו תחושה תמידית שמשהו לא בסדר, והתחושה הזו מפריעה לנו לסיים דברים, להיות פרודקטיביים ולעשות יותר בפחות זמן. לגרום לדברים לקרות דיוויד אלן, אבי השיטה Getting Things Done או בקיצור GTD, ומחבר הספר בעל אותו שם (יצא לאור ב2002), מאמין בפרודקטיביות ללא לחץ. אלן מאמין שיעילות ופרודקטיביות לא רק אמצעים שיעזרו לנו להספיק יותר בעבודה, או לסיים משימות בזמן, אלא גם ייתנו לנו תחושה של שקט וחיים מלאים וטובים יותר. כלל היסוד בשיטה הוא שחרור המוח מנטל הזכירה וכתיבה אובססיבית של כל מה שעובר בו. עוד לפני ששמעתי והכרתי את השיטה של אלן, השתמשתי בשיטה דומה ששיכללתי לעצמי עם פעולות שעבדו לי יותר. לפניכם השיטה שאני משתמשת בה, שיסודותיה דומות מאוד לשיטה של אלן, אך עם שינויים קלים. על השיטה של אלן אפשר לקרוא כמובן בספרו, וגם ברחבי הרשת. השלב הראשון- לרוקן את המוח אם המחשב שלך היה הופך איטי ומתריע כי הזיכרון הולך ואוזל, קרוב לוודאי שהיית מתחיל למחוק מתוכו קבצים או להעביר אותם לכונן חיצוני. השלב הראשון בניהול התודעה שלנו הוא העברת כל המשימות, המטלות, הפעולות שעלינו לעשות אל "כונן חיצוני" הלא הוא דף הנייר. קח דף ועט, וכתוב כל מה שעליך לעשות, עכשיו ובעתיד. כתוב את כל המשימות, כל המטלות, כל דבר שצריך לשלם, להתקשר, לשלוח. הכל. דברים גדולים ומורכבים עד קטנים ופשוטים. כל מה שנמצא אצלך בזיכרון- פשוט לכתוב על הדף. בשלב הראשוני פשוט העבר את זה איך שזה מופיע אצלך בראש, העיקר להוציא את זה. עבור על השולחן שלך, על ערימת הדואר שמחכה, או על אוסף מסמכים שממתינים לטיפול, והוסף לדף משימות ומטלות נוספות שעליך לבצע. עכשיו אחרי שאתה בטוח שכל המשימות שלך נמצאות בדף, הוסף אליו דברים נוספים שנמצאים בזיכרון- רעיונות, מחשבות, וכל מה שעולה וחולף במוחך. השלב השני- הוראות פשוטות שב עם הרשימה שהכנת וכתוב לעצמך בהוראות פשוטות מה בדיוק אתה צריך לעשות. למשל, אם כתוב לי "טסט לרכב", אפשט את ההוראה ואכתוב "לקחת את הרכב למכון הרישוי לטסט". דיוויד אלן קורא לזה לנסח פעולה ובפעולה הוא מתכוון משהו שאפשר לעשות עם "הידיים"- לקחת, להתקשר, לכתוב, ללכת וכו'. אל תניח שאם תכתוב לעצמך את הנושא במילה "טסט" זה יספיק, כתוב הכל וכמה שיותר פשוט, זה יקל עלייך מאוחר יותר. השלב השלישי- משימות קטנות ומשימות קטנטנות יש משימות שנראות לנו מורכבות מדי, מעצבנות מדי, מפחידות מדי שאנחנו פשוט דוחים ודוחים... אני מחלקת כל משימה למשימות קטנות ומשימות קטנטנות, כשכל משימה היא הצעד הבא. למשל, אחרי שניסחתי את המשימה שלי בהוראה פשוטה "לקחת את הרכב למכון הרישוי לטסט" אני שואלת את עצמי איזה עוד משימות קטנות יש לי לעשות לפני- מה הצעד הבא שלי? כנראה "לשלם את רישיון הרכב בדואר". בגלל שאני לא רוצה ששום דבר יטריד את המוח שלי, אני גם אכתוב לי כמשימה קטנטנה "לקבל בדואר ממשרד הרישוי את הרישיון רכב" ואכתוב ליד את התאריך המשוער, כך המוח שלי לא יהיה מוטרד בזה. הסתכל על כל המשימות שלך ושאל את עצמך מה הצעדים שיש לעשות על מנת לבצע את המשימה? ומה הצעד הבא? כתוב אותם כמשימות קטנות וכמשימות קטנטנות. לפעמים המשימות יכולות להיות ממש קטנות, כמו "להתקשר למכון הרישוי ולשאול באיזה שעות הם עובדים", או לבדוק משהו באינטרנט. כשמדובר במשימות מפחידות או מורכבות, מצא מה הוא הצעד הקטן ביותר שנוח לך לעשות ועשה אותו. זה יכול להיות לעשות רשימה של לקוחות פוטנציאליים שהיית רוצה לעבוד איתם או רשימה של אולמות כנסים רלוונטים להרצאה שאתה רוצה להעביר. השלב הרביעי- מקום וזמן דיוויד אלן מציע לתייג את המשימות על פי מקום או אופן ביצוע הפעולה- מייל/ טלפון/ במשרד/ בבית, כך קל לנו יותר לדמיין את המשימות ולבצע אותן. אני ממליצה גם לכתוב תאריכים- אם המשימה חייבת להתבצע עד תאריך מסוים (למשל טסט לרכב) כתוב את התאריך הזה, אם אין דד- ליין הכרחי לביצוע המשימה או אם הדד-ליין כבר עבר, חלק את המשימות בין השבועות/ ימים על פי הלו"ז שלך. חוק השתי דקות עוד כלל יסוד בשיטה של דיוויד אלן הוא חוק השתי דקות- כל משימה שביצועה יקח שתי דקות או פחות יש לעשות מיד. אני מרחיבה את החוק הזה ומשתדלת לסיים כמה שיותר דברים בפעם הראשונה שהם נפלו לי לידיים במקום לדחות את זה לזמן אחר (למשל אם כבר עצרתי לקרוא את המייל עדיף לטפל בו עכשיו במקום לקרוא אותו שוב מאוחר יותר ואז לטפל בו). זה לא הסוף זו רק ההתחלה יכול להיות שתרגיש הקלה מיד אחרי שתרוקן את המוח ותכתוב לעצמך את כל המשימות על דף, ויכול להיות שייקח לזה קצת זמן, אבל מה שבטוח זה שלעשות את זה פעם אחת או פעם בכמה זמן כשאתה מרגיש מוצף זה לא יעזור לפרודקטיביות לאורך זמן. אחרי שכתבת את המשימות פעם אחת אתה צריך לאמץ את השיטה ולדבוק בה. בחר מערכת לניהול המשימות שלך (אפליקציה, קובץ אקסל, פנקס, יומן, מחברת או כל דבר אחר שנוח לך) ותתרגל לכתוב באובססיביות את כל מה שמגיע אל החיים שלך. כשפספסת שיחה נכנסת, כשקיבלת מייל ולא ענית עליו, כשהגיעו חשבונות בדואר ועוד לא שילמת או כשנגמר החלב- דבר ראשון: תכתוב את זה. תכניס את זה למערכת שבחרת להתנהל בה. כך גם הזיכרון שלך יישאר פנוי ויפנה משאבים לדברים חשובים כמו פרודקטיביות, יעילות, מיקוד וריכוז, גם הסיכוי שהמשימה תשכח קטנים והסיכוי שהמשימה תתבצע בזמן ובקלות גדל.

BLEND