פטגוניה, חברת אימפקט שהוקמה ב-1973, בבעלות פרטית של איבון צ'ואינארד ומשפחתו, יוצרת מבנה התאגדות חדש על מנת לשמור על ערכי החברה ועל מאבקה בשינוי אקלים.
מאז הקמת החברה ב-1973 איבון צ’ואינארד ומשפחתו היו בעלי המניות היחידים בחברה. עכשיו הם מעבירים את הבעלות על החברה לשני גופים חדשים שהקימו מתוך כוונה להשריש את ערכי החברה במבנה התפעולי שלה ולהבטיח את המשך המאבק בשינוי האקלים.
מבנה משפטי שיעגן את מטרות החברה וערכיה
המטרה של המהלך של צ'ואינארד היא ליצור מבנה משפטי קבוע שיעגן את מטרת החברה וערכי הקיימות שלה כך שלעולם לא תהיה סטייה מהכוונה והרצון הראשוני של צ’וינארד - לוודא שהחברה תמשיך להוכיח שעסקים יכולים לעבוד למען כדור הארץ ואיכות הסביבה, ולא להפך.
מניות החברה חולקו לשני גופים שונים שהוקמו עבור מבנה ההתאגדות החדש, באופן הבא - כל מניות ההצבעה המהוות כ-2% מסך המניות, נשלטות כעת על ידי קרן התכלית של פטגוניה (Patagonia Purpose Trust) שהוקמה על מנת להגן על ערכי החברה. 98% הנותרים מסך המניות נמצאים בשליטת הולדפאסט קולקטיב (Holdfast Collective), עמותה המקדישה את כל פעילותה למחלמה בשינוי אקלים, המשבר הסביבתי והגנה על הטבע.
כל הרווחים השנתיים שלא יושקעו חזרה בעסק (100 מיליון דולר בשנה בהערכה), יחולקו כדיבידנד לקולקטיב הולדפאסט שיעסקו במימון ארגוני סביבה, ישקיעו בעסקים ויתרמו למועמדים פוליטיים, אשר כולם פועלים להגנה על כדור הארץ והמגוון הביולוגי, תומכים בקהילות משגשגות ונלחמים במשבר האקלים.
“במקום להפיק ערך מהטבע ולהפוך אותו לעושר, אנחנו משתמשים בעושר שפטגוניה יוצרת כדי להגן על הטבע. כדור הארץ הוא בעל המניות היחיד שלנו”
איבון צ’וינארד
בשביל ליצור שינוי החוצה צריך לשנות פנימה
במובן מסוים מבנה הבעלות החדש יכול להיתפס כשינוי קיצוני, אבל במובנים אחרים זה הגיוני לחלוטין שזו הדרך שפטגוניה וצ'ואינארד יבחרו בה, כי הם תמיד עשו עסקים בתנאים שלהם. כבר מיום הקמתה, צ'ואינארד ראה את הדברים אחרת והבסיס עליה הקים ובנה את פטגוניה היה שונה, אחראי ומקיים.
לאורך השנים, פטגוניה הובילה בכל מה שקשור לאחריות חברתית-סביבתית וההשפעה שלה הייתה לא רק על הסביבה והחברה אלא גם על עולם העסקים. פטגוניה ייסדה והובילה את 1% for the planet, שהוביל אלפי חברות להשקיע אחוז אחד מהמכירות השנתיות במטרות סביבתיות.
השימוש שלה בכותנה אורגנית ובחומרים ממוחזרים בפרטי לבוש הוביל לקבלת הסמכה לחקלאות אורגנית מתחדשת. בנוסף, היא הקדימה את העולם בעשרות שנים כשעוד כשנוסדה הנהיגה זמני עבודה גמישים עבור העובדים שלה (כדי שיוכלו לטפס ולגלוש).
משפחת צ'ואינארד כתבו את הערכים החברתיים והסביבתיים באמנת התאגיד כדי שהם ישמרו, וב-2018 שינו את מטרת החברה ל”הצלת כדור הארץ שלנו”.
לכן, זה לא מפתיע שעכשיו כשאיבון צ'ואינארד מבין מצד אחד שהוא לא יחיה לנצח על מנת לנהל, לשמור ולוודא שהערכים של החברה שהקים נשמרים, ומהצד השני הוא מבין שהחברה תמשיך לפעול גם עשרות שנים אחריו. בנוסף, כולנו רואים מה קורה לחברת בן אנד ג'ריס, שלמרות שעיגנו את ערכיהם וחשבו שהם מוגנים, נתבעים על ידי חברת האם יוניליוור. צ'ואינארד פועל גם הפעם כמו שפעל תמיד - השינוי מתחיל מבפנים ומעוגן בכל השלד של החברה, והפעם כדי להיות בטוח הוא מחליט ללכת עד הסוף ולהטמיע את השינוי הזה גם בשורש המהותי של החברה - מבנה ההתאגדות שלה, שיהווה מאין צוואה שתוודא שהכוונה והרצון שלו מתקיימים וישמור על החברה והערכים במקומו.
מנהיגות לצד אחריות
במכתב שפרסם השבוע צ’וינארד באתר האינטרנט של פטגוניה, הוא מדבר על שימוש בהכנסות ובמודל העסקי כדי ליצור אימפקט על הלקוחות, על כדור הארץ ועל עסקים אחרים. מה שמיוחד בעשייה של צ'ואינארד ב-50 השנים האחרונות הוא ההסתכלות שלו על מעגל השפעה נוסף ומשמעותי - צ'ואינארד מרחיב את מעגל ההשפעה שלו גם על האקו סיסטם העסקי, פיתוח של מבנה התאגדות חדש הוא רק פעולה נוספת בהובלה של עסקים נוספים בעקבותיו. בעשייה לאורך השנים פטגוניה חוללה השפעה, רתימה ושינוי פרדיגמות החשיבה אצל עסקים אחרים וזו ההגדרה המדויקת למנהיגות.
5 תובנות:
התהליך שקורה בעולם העסקים הגלובלי הוא שינוי במהות הראשונית של העסקים והתאגידים - מה מטרת העסק, את מי הוא משרת, מה הדרך שבה יוצרים רווחים ועושים עסקים. כדי לעשות שינוי מהותי צריך לפרק תבניות, מסגרות עבודה, ומבנים וליצור כאלה חדשים שיוצרים בלנד בין העסקי, החברתי והסביבתי. זה נכון למודלים עסקיים חדשים, לתהליכי קבלת החלטות מכילים וגם למבנה התאגדות חדשני שמבטיח שהערכים החברתיים, הסביבתיים והעסקיים יישמרו לנצח.
מאז הקמתה, פטגוניה התוותה דרך חדשנית בכל מה שהיא נגעה בו. היא עשתה את זה בדרך בה העסיקה עובדים, בדרך בה ייצרה מוצרים, בדרך בה שיווקה את מוצריה, בדרך בה השתמשה ברווחים. פטגוניה לקחה אחריות על הדרך בה הוציאה כסף, הרוויחה כסף והשקיעה כסף. זה לא מפתיע בכלל, שעכשיו כשאיבון צ’וינארד מבין שפטגוניה תמשיך לחיות הרבה אחריו, הוא גם יוצר דרך חדשה להבטיח את צוואתו הערכית.
אין ספק שמה שקורה בבן אנד ג’ריס זירז את צ’וינארד לחשוב על מבנה משפטי הרבה יותר הדוק, חזק ועמיד. הבעלים של בן אנד ג'ריס חשבו שהערכים של החברה מוגנים במבנה השליטה המסורתי אך הם טעו. פטגוניה מנסים ללמוד מטעויות ולהבטיח את הערכים מהשורש.
פטגוניה יצרו 3 חומות הגנה - במקרה של סטייה מקו הערכים של פטגוניה דירקטריון החברה צריך לפטר את המנכ”ל, במקרה וזה לא יקרה - קרן התכלית תהיה מוסמכת לעשות את זה. בנוסף, הוגדר "מגן עצמאי" מוסמך במסגרת קרן הנאמנות לפקח ולאכוף את המטרות הסביבתיות.
צ’וינארד מפרט את האפשרויות שהיו לפניו כשחשב מה לעשות עם החברה, אחת מהן הייתה להפוך אותה לציבורית והוא כותב שזה היה יכול להיות אסון - חברות ציבוריות נמצאות בלחץ גדול לייצר רווח לטווח הקצר על חשבון אחריות וחיוניות לטווח הארוך, כדבריו. אני חושבת כמה אירוני זה שדווקא ה”ציבור” שהוא אנחנו, הקהילה הגלובלית, לא מייצרים התחייבות אמיתית לפעול באחריות למען עצמנו ודווקא מלהעביר את החברה "לציבור" צריך לברוח כדי להיות אחראיים חברתית וסביבתית.
רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו? כאן יוצרים קשר