כלים ושיטות למדידה וניהול כלכלי נכון מאוד נפוצים. פעם מאזן חודשי שכזה היה כלי ששמור לעסקים בלבד, אבל מזמן גם משקי הבית ואנשים פרטיים מודדים את ההשפעה הכלכלית של הפעולות שלהם - כמה כסף הכנסנו בתקופה הזו, כמה הוצאנו, וכמה נשאר.
לצד זה, השירותים הבנקאיים התחילו לספק לנו דוחות ולהנגיש לנו את הנתונים שלנו - חברות כרטיסי האשראי שולחות לנו דו"ח חודשי עם נתונים והשוואות, האפליקציה בבנק מחשבת לנו מה יהיה העודף (או גירעון) בסוף החודש, אפליקציות ומיזמים חדשים בתחום צצים כמו קורקינטים באבן גבירול.
ומה עם המאזן חברתי-סביבתי?
המגמה של תאגידים ועסקים המתחילים למדוד גם את ההשפעה החברתית- סביבתית של הפעולות שלהם, ולא רק את מאזן הרווחים מתרחבת בשנים האחרונות, ועכשיו זה מגיע גם אל הצרכנים הפרטיים.
יותר ויותר אנשים רוצים להרוויח ולהתפרנס משירותים ומוצרים שעושים טוב בעולם, ולא להפך. אני שומעת לא מעט עובדים פוטנציאליים שבודקים האם הם מתחברים למוצר ולהתנהלות אחראית של החברה לפני שהם מתחילים לעבוד בה, הם לא משאירים את האחריות אצל המנכ"לים ובעלי המניות, אלא הופכים אחראיים בעצמם למקומות בהם הם משקיעים אנרגיה, זמן וידע.
ההשפעה של הכסף שלנו
ההשפעה שלנו על העולם היא רחבה יותר מאשר תרומות, התנדבות או אחריות על הדרך בה אנחנו מרוויחים כסף.
מיזם פינטק חדש בשם Doconomy, ביחד עם חברת האשראי מאסטרקארד, משיקים בשבדיה שירות פיננסי חדש ששם דגש על האימפקט הסביבתי של הצרכנים הפרטיים. המודל העסקי-סביבתי מציע למשתמשי השירות כרטיס אשראי מיוחד של מאסטרקארד, עשוי חומרים מתכלים וללא פס מגנטי (הראשון בעולם), שיאפשר להם לקבל דו"ח חודשי בו יסופק מידע על טביעת הפחמן של המוצרים שהם צרכו באותו חודש.
השירות DO עובד בשני כיוונים
ההשפעה הסביבתית של ההוצאות שלנו - המערכת בוחנת את הרכישות ומחשבת על סמך טביעת הפחמן הכללית של התעשייה של המוצרים שקניתם ומנגישה את המידע בדו"ח החודשי על מנת לעלות את המודעות ולהוביל שינוי בהרגלי הצריכה.
הנגשת השקעות בעלות אימפקט סביבתי - המשתמשים יוכלו "לקזז" (מאוד לא אוהבת את המילה הזו בהקשר הזה) את טביעת הפחמן שלהם על ידי השקעה בקרנות ופרויקטים שונים של האו"ם שיש להם השפעה סביבתית- חיובית. בדו"ח החודשי יקבלו המשתמשים דיווח פיננסי מהקרן, לצד מידע על השינויים והאימפקט שההשקעות הניבו.
התובנות שלי:
1. כבר כמה שנים שאני פועלת להעלאת המודעות לצרכנות אחראית חברתית-סביבתית ולכן המיזם הזה משמח אותי מאוד. לכל פעולה שלנו יש אדוות השפעה ואימפקט - גם בדרך בה אנחנו מרוויחים כסף וגם בדרך בה אנחנו מוציאים כסף וכדאי להיות מודעים לזה.
2. בגלל שהשירות הזה לא מתלבש על כרטיסי האשראי שכבר נמצאים בארנקים, אלא מצריך הרשמה לשירות באופן אקטיבי, אני מניחה שרוב הצרכנים שיירשמו הם אותם האנשים שכבר בעלי מודעות ופועלים למען הסביבה. כולי תקווה שכרטיס האשראי החדש יהיה אטרקטיבי וילווה בקמפיין מתאים שירתום את כלל האוכלוסיה.
3. מודעות היא צעד חשוב ומבורך, אבל זה ממש לא מספיק כדי להוביל שינוי בהתנהגות צרכנים. אני מקווה שלצד דו"ח הנתונים יונגשו גם כלים ושיטות לשינוי אמיתי בצריכה וצמצום אקטיבי של טביעת הפחמן ולא רק הוצאה נוספת בדמות השקעה בקרנות אימפקט.
4. הייתי שמחה לראות את אותו הדבר גם בהקשר החברתי - מי ייצר את המוצרים שאנחנו רוכשים ובאיזה תנאים. תארו לכם שהייתם מגיעים לקנות דירה והייתם מקבלים דו"ח כמה פועלים נפצעו או נהרגו במהלך הבניה שלה - חושבים שזה היה עושה שינוי?
ועד שהשירות הזה יגיע לישראל (מי יודע עוד כמה שנים) - אל תמעיטו באימפקט שלכם - תשאלו קצת יותר שאלות אחראיות על המוצר לפני שאתם פותחים את הארנק, כי לכסף שלכם יש כוח להשפיע.
לאתר המיזם> https://doconomy.com/