שינוי אקלים | Climate Change

ההגדרה של שינוי אקלים היא שינוי ארוך טווח במזג האוויר ובטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ. שינוי אקלים יכול להתרחש באזורים ספציפיים או ברמה הגלובלית, והוא יכול להימשך עשרות, מאות ואף אלפי שנים.

שינויי אקלים השפיעו על האנושות מאז ומתמיד - תהליך המידבור של הסהרה, עידן הקרח ואף אסונות טבע. בתחילת המאה ה-21 השימוש במושג שינוי אקלים גדל, והוא מתייחס בעיקר להתחממות הגלובלית שהתחילה להדאיג חוקרים ומדענים ברחבי העולם.

הגורמים לשינוי אקלים מתחלקים לשניים

• גורמיים טבעיים - פעילות געשית, שינויים בכמות קרינת השמש.

• גורמים אנושיים - שריפת דלקים פוסיליים (פחם, נפט וגז טבעי), בירוא יערות, חקלאות אינטנסיבית.

ההיסטוריה של שינוי אקלים

עם תחילתה של המהפכה התעשייתית במאה ה-19, התחיל האדם להשתמש בדלקים מאובנים (פוסיליים) – פחם, נפט וגז טבעי – כדי לרתום אנרגיה וחום לשם ייצור המוני ושינוע. האנרגיה שאגורה בדלקים הפוסיליים מסוגלת לספק כוח למפעלים, לתחנות ייצור חשמל ולכלי התחבורה, אך מהצד השני שריפת דלקים אלו גם מזרימה פחמן דו-חמצני חדש לאטמוספירה של כדור הארץ ומגבירה באופן מלאכותי את אפקט החממה.

כדור הארץ יכול לספוג פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה באופן טבעי כחלק מתהליך הפוטוסינתזה של הצמחים, אבל במקביל, תהליכים של כריתת יערות לטובת חקלאות, תעשייה ונדל"ן, מפחיתים את יכולת זו של כדור הארץ. התוצאה של שני התהליכים האלה היא שינויים הדרגתיים באקלים כדור הארץ, אשר מכונים שינוי האקלים או משבר האקלים.

את ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה מודדים ביחידות של חלקיקים למיליון, או ppm (parts per million), כלומר – כמה מולקולות של פחמן דו-חמצני יש במיליון מולקולות של אוויר. במשך מאות אלפי השנים האחרונות ריכוז הפחמן הדו-חמצני עמד על כ-280ppm. אולם מאז תחילת המהפכה התעשייתית, לפני כ-200 שנה, ועד היום, ריכוז זה עלה בכ-45 אחוז. נכון לכתיבת שורות אלו, ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה עומד על ppm 412.

האימפקט של שינוי אקלים על הסביבה, החברה והכלכלה:

• עלייה בטמפרטורה הגלובלית - התחממות האוקיינוסים, גורמת להמסת קרחונים, עליית פני הים, אירועי מזג אוויר קיצוניים (שיטפונות, בצורות, סופות הוריקן).

• פגיעה במגוון הביולוגי - מינים רבים נמצאים בסכנת הכחדה כתוצאה משינויים באקלים ובבית הגידול שלהם.

• פגיעה בבריאות האדם - עלייה בשכיחות מחלות הקשורות לחום, זיהום אוויר, מחלות זיהומיות.

• פגיעה בכלכלה - פגיעה בחקלאות, תיירות, תשתיות ועוד.

פתרונות להתמודדות עם שינוי אקלים

כחלק מהניסיון להתמודד עם שינוי האקלים נחתם ב-2015 הסכם פריז בנושא שינוי אקלים. כמה חודשים קודם לכן בניו-יורק, בפסגת האו"ם לפיתוח בר-קיימא, אומץ סדר היום לפיתוח בר-קיימא 2030, אג'נדה 2030, ובו 17 יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא (SDG's).

עקרונות להתמודדות עם שינוי אקלים:

• התנהלות אחראית: מעבר לאנרגיות מתחדשות (שמש, רוח, מים), צמצום פסולת ומעבר לכלכלה מעגלית, שיפור יעילות אנרגטית, קיזוז פחמן, ייעור.

• הסתגלות לשינויים שכבר התרחשו: בניית תשתיות עמידות יותר בפני אירועי מזג אוויר קיצוניים, פיתוח זנים חקלאיים עמידים לתנאי אקלים קשים ועוד.

• שיתוף פעולה בינלאומי ופיתוח בר-קיימא: חתימה על הסכמים בינלאומיים להפחתת פליטת גזי חממה, שיתוף ידע וטכנולוגיות.
  

שינוי אקלים הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר של האנושות במאה ה-21. התמודדות יעילה עם אתגר זה מחייבת מאמץ משותף של ממשלות, עסקים, ארגונים חברתיים ויחידים.

רוצה ללמוד עוד על התחום או להתייעץ איתנו? כאן יוצרים קשר 

הצטרפו אלינו לקהילת האימפקט בפייסבוק